לכן הציבור משלם

למה בעצם אתם צריכים לשלם על כניסה לשמורות טבע ששייכות לציבור? גיא בלטר בדק אם מישהו מרוויח פה על חשבונכם

גיא בלטר
13/10/2008

חג סוכות הגיע, ובשמורות הטבע והגנים הלאומיים זו התקופה בה נכנסים לכוננות ספיגה. החג הזה מצליח להוציא כל שנה יותר ויותר משפחות של מטיילים ולהשאיר אחריו לא מעט זבל וסימנים מעשי ידי אדם בטבע היפה שלנו. במדינת ישראל שטחים שהוגדרו כשמורות טבע או כגנים לאומיים מהווים בין 20 ל- 30 אחוזים משטח המדינה, שטח עצום ששייך לציבור. מי שאחראי על הגדרת השטחים האלה בפועל זו הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים. הרשות מנהלת כ- 560 גנים לאומיים ושמורות טבע, שמתוכן כ- 65 מוגדרות כ"קולטות קהל". מה זה קולטות קהל? תגידו בתשלום.

התשלום שגובה הרשות לטבע והגנים הוא מקור הכנסה לא מבוטל, שיחד עם קרנות ומימון ממשלתי מהווה את התקציב עליו נשענת הרשות. המצב הכלכלי המשתנה תדירות, והקלות בה ניתן לקצץ בתקציב הממשלתי הניתן לרשות, גורמים לה לשאוף למקור כלכלי שאינו נסמך על תקציב ממשלתי. לטענתם, כך הם יכולים לתכנן חמש שנים קדימה ולא להיות תלויים באישור התקציב הממשלתי כל שנה. "הוראה שקיבלנו ממשרד האוצר מחייבת אותנו לפעול להשגת כסף ממקורות עצמיים, במקביל לתקציב שאנחנו מקבלים מהממשלה", כך מספר לנו עמרי גל, דובר הרשות. הדרך בה מתמודדת הרשות עם השגת מקורות המימון העצמיים היא על ידי גביית תשלום. כיום התקציב הממשלתי מהווה כ- 50% מתקציב הרשות, היתר מגיע מקרנות וממקורות מימון עצמיים. "בעין גדי לדוגמא, המצב בשמורה לפני שהפכנו אותה לשמורה קולטת קהל היה קטסטרופלי. אנשים היו ישנים שם, מבעירים מדורות, מטנפים את האזור. היום, יש פיקוח וניקיון. החיות חזרו לאכול בלילה. ועם זאת, מספר המבקרים בשמורה לא קטן, אלא רק הלך וגדל", ממשיך גל.

זכות הציבור לשמוע

גן לאומי ושמורת טבע ארבל, זה המקום האחרון שהרשות החליטה לגבות בו תשלום (לפני כחצי שנה). ברשות טוענים שהכסף שמגיע מהמטיילים רק עזר לפיתוח השמורה. "פתחנו את המבואה, שיפצנו את מצודת הארבל שעכשיו פתוחה לקהל - לפני כן היא הייתה סגורה". ההחלטה לגבות כסף בכניסה לגן לאומי או לשמורת טבע מחייבת אישור של השר להגנת הסביבה לאחר התייעצות עם שר האוצר. ההליך מחייב את הרשות לערוך שימוע ציבורי ולתת במה לציבור להביע את דעתו בנוגע לתכנית המוצעת.

יש הטוענים השימוע הציבורי לא נעשה על פי קריטריונים ברורים מספיק. בין הטוענים לכך, נמצאת עמותת אדם טבע ודין. "תוצאות השימוע שנעשה בנוגע לארבל היו חד משמעיות – 70% מחו נגד התכנית, ובכל זאת התכניות המשיכו כאילו לא היה שימוע", טוען עו"ד עמית ברכה, סמנכ"ל העמותה.

"שימוע ציבורי משמעו קיום דו-שיח, ולא הצהרת כוונות כללית רק כדי לשמוע את הלך הרוח הציבורי. לא קיימים נהלים פנימיים ולא קיימים קריטריונים ברורים ללקיחת החלטה. צריך להציג לציבור את התכניות ובאמת לתת לו הזדמנות לומר את דברו. יכול להיות שהתכנית צריכה להשתנות מעט בעקבות השימוע הציבורי", ממשיך עמית "היינו משקיעים בכסף לשכירת המקום לשימועים הציבוריים ובמצגת, ולבסוף היו מגיעים חמישה אנשים", מספר אדריכל זאב מרגלית מהרשות. היום השימועים האלה נערכים באינטרנט, באתר של רשות הטבע והגנים. וניתן לצפות בשימועים שכבר היו גם היום. את תוצאות השימועים ואת תגובות הציבור לא ניתן לראות היום באתר.

הכי קל לקחת מהציבור

"הרבה יותר קל ונוח להיכנס לכיס של הציבור ולהוציא ממנו את הכסף הדרוש. אנחנו לא מאמינים שהפכו כל אבן ברשות הטבע והגנים על מנת להשיג מימון ממשלתי יותר גדול. בעבר הייתה תקופה שהיינו הולכים יחד, אט"ד ורשט"ג, ונלחמים מול ועדות האוצר על התקציב. האוצר היה מאיימים בסגירת שמורות ואנחנו היינו מאיימים בבג"ץ נגד הסגירה – בסוף היינו משיגים משהו במאבק הזה. זה כבר לא קורה היום", אומר עמית מאט"ד. התשלום שגובים באתרים נע בין 18-23 ש' למבוגר ולעיתים יכול להגיע למחירים של 33 ש' למבוגר (ובמקרה החריג של מצדה, ל- 61 ש'). המחירים אינם שווים לכל נפש ומהווים הוצאה לא קטנה על משפחה שמגיעה ליום טיול. על כן, ברשות טוענים כי על כל גן או שמורה שנסגרים, יש גן או שמורה צמודה שנשארים פתוחים ללא תשלום.

הויכוח העקרוני סובב סביב עיקרון המידתיות, כמה לסגור? כמה להילחם מול הממשלה על תקציב? עד כמה נפגע חופש התנועה של האזרח? כמה מפתחים את שטח השמורה על חשבון הטבעיות שלה? עד כמה הציבור שותף להחלטות שמתקבלות ואיך מתנהל שימוע ציבורי?

זהו ויכוח ציבורי חשוב, וחשוב שימשיך להתקיים. תחשבו על זה בטיול הבא שלכם, בקופה.

  • שמורות טבע

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully