לפי קרן המטבע הבינלאומית, רמת האבטלה בישראל תעלה מ-6% כיום ל-6.2% בלבד. במספרים, מדובר על פיטוריהם של עד 4,000 עובדים במקרה הגרוע. ההערכות בהסתדרות ובלשכת התעשיינים גבוהות בהרבה, ומגיעות עד ל-60 אלף איש, אם כי יש לזכור שמדובר בבעלי עניין.
יו"ר הסתדרות העובדים עופר עיני טוען כי מספר המפוטרים במגזר הציבורי יגיע ל-10,000 איש בתחילת 2009. "כבר כעת יש צמצומים במפעלי תעשייה - חלקם סגרו קווי ייצור, ואחרים ביצעו שינויים מבניים שגרמו לפליטתם של אלפי עובדים", אומר עיני. "מפעלים אחרים מקטינים את היקף שעות העבודה. המשכו של המשבר הפיננסי יגרום גם להם לפטר עובדים - מה שיכפיל את מספר המפוטרים".
עיני לא מהסס לצייר גם תרחיש קיצוני יותר, שלפיו המשבר העולמי יכה במשק הישראלי בעוצמה רבה, ומספר המפוטרים יגיע ל-20 אלף. לדבריו, הנפגעים הראשונים יהיו עובדים בפריפריה, ואילו המגזר הציבורי (למשל, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות) יינזק פחות. לטענת עיני, רק הקמת פורום קבוע משותף לאוצר, להסתדרות, למעסיקים הפרטיים ולבנק ישראל, תבטיח שיתוף פעולה שיקטין את עוצמת המכה.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, הולך הרבה יותר רחוק. לטענתו, "התנהלות הבנקים תקבע את מצב האבטלה בישראל". בתרחיש החמור פחות, שלפיו ההאטה הכלכלית באירופה תתגבר, צופה לין גידול של 1% באבטלה במגזר העסקי, שמשמעותה עוד 19 אלף מובטלים. בתרחיש חמור יותר, שבו הבנקים יקשיחו את הקריטריונים למתן אשראי לחברות ולבעלי עסקים, הוא צופה עלייה של 2% בשיעור האבטלה.
התרחיש השלישי שחוזה לין הוא הקשה מכולם, ולפיו ייפגעו בנק אחד או כמה בנקים בישראל כתוצאה מהמשבר העולמי. במקרה כזה צופה לין כי שיעור האבטלה במגזר העסקי יעלה ב-3%, שמשמעותם היא 60 אלף עובדים שיצטרפו למעגל האבטלה בישראל.
גם ענף הפיננסים ייפגע
גם יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש פסימי: "אם עד עכשיו נפגע היצוא בגלל שער הדולר הנמוך, שהקשה לקבל מחירים טובים, עכשיו תהיה בעיה גם למצוא קונים - ולתעשיינים לא תהיה ברירה אלא לצמצם את היקף כוח האדם", הוא אומר. "בשלב ראשון לא יגויסו עובדים חדשים, ואם המפולת תימשך נראה גם פיטורים. 30-40 אלף עובדים ישלמו על כך במקום עבודתם".
בקרב בכירי שוק ההון קשה היה למצוא מי שיתבטא בגלוי בנוגע לעתיד לקרות. ואולם גורמים שונים בענף הסכימו כי אם ההכנסות של הגופים הפיננסיים ימשיכו להיפגע, קרב היום שבו נראה גל פיטורים גם בענף המצהיר על עצמו כיום כיציב וחסין.
"הראשונים שיתחילו לצמצם יהיו בתי ההשקעות", העריך בכיר באחד הבנקים הגדולים. "לאחר חמש שנים שבהן בתי ההשקעות הכפילו ושילשו את מצבות כוח האדם שלהם, נראה בשלב ראשון קיצוצים - אולי הורדות שכר או הרעה בתנאים. אם המצב יימשך, יהיו גם פיטורים. מספיק שכל בית השקעות יחליט לפטר 20-30 עובדים, זה כבר ייצור טלטלה בכל השוק".
לדברי נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת יעל תוכנה, בענף ההיי-טק המשבר עדיין לא מורגש במלוא עוצמתו בשלב זה. "מה ששולט כרגע הוא אווירת הפאניקה, ולכן הבכירים נמצאים במצב של קיפאון", הוא מסביר. "אם בשבוע הבא נראה עליות בבורסות העולם, לא יעשו דבר גם בשוק הישראלי. אנשים יעדיפו לספוג את ההפסדים ולהיערך להמשך. אבל אם הטלטלה תימשך, נתחיל לראות צעדי ייצוב, ובהם גם פיטורי עובדים.
"הראשונות להיפגע יהיו חברות הסטארט-אפ וחברות שנסמכו על מכירות לשווקים בארה"ב ובאירופה", מסביר אברהמי. "הדבר יכול לגרום לצמצומים, עד כדי סגירת חברות". לדברי אברהמי, כבר עתה מורגשת האטה מסוימת בגיוס עובדים חדשים בענף.
בניגוד אליו טוען בני הוד, סמנכ"ל חברת משאבי האנוש אתוסיה, כי תנופת הגיוסים, בעיקר בחברות הענק הבינלאומיות, דווקא נמשכת. "אנחנו עדים לעלייה בגיוס של אנשי שיווק ומכירות - מצב אופייני לשוק המצוי בחוסר ודאות. חברות רבות שמכרו עד היום בעיקר לארה"ב ולאירופה מבקשות להשקיע מאמצים כבירים במכירות לשווקים נוספים. כך למשל, בשנתיים האחרונות לא היו כלל תפקידים ביפאן, וכעת יש פתאום עלייה בביקוש".
עם זאת, הוד מדווח כי בשוק הבכירים ניכרת הססנות, ותהליכי הגיוס מתארכים יותר מהרגיל. "לפני חצי שנה אנשים לא היססו להחליף מקום עבודה. כיום צריכה להיות להם סיבה טובה לעשות צעד כזה. גם החברות לא ממהרות לאייש תפקידים בכירים".