הפערים שנוצרו בין רמות המדדים בבורסות וול סטריט לבין תל אביב בעקבות סגירת הבורסה המקומית ביום כיפור, מעוררים קולות לסגור את המסחר עד אחרי סוכות. בשוק קיימים חששות שבורסת תל אביב תשאף לסגור את הפער ועל ידי כך תיווצר קריסה, בדומה למה שאירע הבוקר בבורסות אסיה. מתי מפסיקה הבורסה את המסחר ומתי היא תניח למדדים לרדת?
הבורסה לניירות ערך, הממוקמת ברחוב אחד העם 54 בתל אביב, היא גוף פרטי שנוסד ב-1953. בעלי הבורסה הם 28 גופים המכונים "חברי הבורסה" וכוללים 11 בנקים מקומיים, שני בנקים זרים (סיטי גרופ ו-HSBC) ועוד 15 ברוקרים פרטיים. הבורסה אחראית להפעלת המסחר וכן למסלקת הבורסה - הגוף המעביר בפועל את ניירות הערך והכסף מיד ליד. לאחר רכישת המניה מטפלת המסלקה בהעברתה לחשבון הבנק של הקונה ובהעברת הכסף תמורתה מהקונה למוכר.
עד 1997 נסחרו ניירות הערך בשיטת המבצעים, הידועה יותר בכינוי "שיטת הצעקות", בה חברי הבורסה עוטי הווסטים, שיגרו את פקודות הקנייה והמכירה באמצעות צעקות. ב-1999 השלימה הבורסה את המעבר לשיטת הרצף והנהיגה מסחר אלקטרוני המתבצע במלואו באמצעות הזרמת פקודות מחשב.
מתי נעצר המסחר?
כשהתנודתיות בבורסה גוברת - ואין זה משנה האם מדובר בעליות חדות או בירידות - מפעילה הבורסה 4 סוגים של "מנתקי זרם" - כלומר מפסיקה את המסחר. המטרה פשוטה: ירידות או עליות חדות מעידות על פאניקה או על התנהגות עדרית שמונעת לעתים משיקולים פסיכולוגיים ופחות ממניעים כלכליים. כשמצב כזה מתרחש, הבורסה מעוניינת לאותת למשקיעים כי משהו במסחר "לא בסדר" וכי כדאי להם לחשוב שוב על מהלכיהם.
החל מהשעה 8:30 מפעילה הבורסה את המסחר הטרומי בו כל המשקיעים מזרימים את פקודות הקנייה והמכירה שלהם בלא שהפקודות יבוצעו בפועל. ברגע בו נפתח המסחר - כלומר בשניה אקראית בשעות 9:45-9:50 - מצמידה הבורסה את כל פקודות הקניה מול כל פקודות המכירה וכך נוצר שער הפתיחה. אם בשניית הפתיחה עולה מדד המעו"ף (או יורד) ביותר מ-2.5%, מכריזה הבורסה על דחיית המסחר ב-5-3 דקות. הארכה זו, הידועה בשם "פתיחה אנגלית" יכולה להתבצע פעמיים לכל היותר. בשבוע האחרון התבצעו שתי פתיחות אנגליות שכאלה בתל אביב.
השלב הבא הוא רף 5%: אם בשלב הפתיחה יורד מדד המעו"ף (או עולה) ביותר מ-5%, מפסיקה הבורסה את המסחר למשך 45 דקות כדי לתת למשקיעים שהות לחשוב. לאחר מכן נפתח המסחר הרציף.
בשלב המסחר הרציף יכולה הבורסה להפעיל 2 מנתקי זרם: בשלב הראשון, מופסק המסחר למשך 45 דקות במידה ומדד המעו"ף עלה (או ירד) ב-8% או יותר. במקרה כזה מופסק המסחר למשך 45 דקות ולאחר מכן מחודש. אם מדד המעו"ף יורד (או עולה) ביותר מ-12%, מפסיקה הבורסה את המסחר לחלוטין לאותו יום. מצב שכזה, אגב, עדיין לא התרחש בתל אביב. המשמעות היא שבניגוד לבורסות אחרות בעולם, הבורסה בישראל לא יכולה לרדת (או לעלות) ביותר מ-12% ביום אחד, שכן במקרה כזה יופסק המסחר.
במידה שאכן ייפול מדד המעו"ף ב-12% והמסחר יופסק, שער הנעילה האחרון ייחשב כשער הנעילה הרשמי לאותו יום. ביום שלאחר מכן, ייפתח המסחר בבורסה ושער הנעילה האחרון יהיה שער הבסיס. עם זאת, המסחר ביום שאחרי יהיה בכל זאת יום מסחר מיוחד, שכן לא יחולו בו הגבלות כלשהן ומנתקי הזרם של הבורסה יהיו כבויים. ביום שכזה, יכול המסחר להסתיים, תאורטית, גם בירידה של 20%.
נכון לכתיבת שורות אלה, הספיקו המדדים בוול סטריט לאבד 15% ואילו בתל אביב הופסק המסחר בשל החג.