מודה אני

הודיה תעזור לנו לקדם במהירות ובעוצמה את יצירת החיים שאנחנו רוצים. יום כיפור הוא בדרך כלל הזדמנות לעשיית חשבון נפש על החיים שלנו ומעשינו בשנה האחרונה. אבל למרות שביום הזה אנחנו רגילים להתמקד בחטא, בעונש, בחרטה ובסליחה, אני מציעה שהשנה חשבון הנפש יכלול גם הודיה. על מה להודות? על כל מה שקיבלנו ועל מה שאנחנו ממשיכים לקבל כל יום מאלוהים, מהיקום, מהחיים, מאנשים אחרים ומעצמנו.

התבוננות בעולם סביבנו דרך משקפי ההודיה תעזור לנו לראות שהחיים מלאי שפע, שמקור השפע הוא אינסופי, שהוא קיים למעננו ולכן לא צריך לחיות בפחד או להחזיק את מה שיש לנו בכוח. בתוך השפע האינסופי אנחנו יוצרים את החיים שלנו ולכן יש לבחון מחדש מושגים של "שכר ועונש". אלוהים לא מחכה לנו בסיבוב לתפוס אותנו ולהעניש אותנו אם חטאנו. מנקודת מבט של הודיה, אלוהים מזרים לנו חיים, טוב ושפע ללא גבול. אם באמת אלוהים היה מעניש את הרשעים, אז איך זה שהם ממשיכים לחיות ואף להצליח שנה אחר שנה?

הודיה היא לא רק אמירת תודה, אלא חוויה רגשית המגיעה מהתבוננות עמוקה וכנה ביקום המופלא שלנו. התמקדות בחוויה כזאת תיתן לנו להרגיש את האהבה הגדולה שיש בשבילנו ביקום ותראה לנו שאין ממה לפחד, כי לא יתכן שנהיה בו זמנית גם מבורכים וגם צפויים לעונש.

קחו כמה דקות ביום להיות בהודיה על כל הדברים שיש לכם ושאינכם יכולים לקנות בכסף, כמו למשל: הנשימה המופלאה המגיעה בכל רגע, החכמה, הגשם, הפרחים, האדמה המעניקה ללא תנאי וללא הבחנה, הצחוק, החברות, המוזיקה ומה לא. אנחנו כל כך מבורכים ולא מספיק מודעים לכך.

ביום כיפור עוסקים לרוב בסליחה וחרטה על חטאים שבין אדם לחברו ובין האדם לבורא, אך לא מדברים על החטאים של האדם כלפי עצמו. אנחנו אלה המענישים את עצמנו על ידי הביקורת העצמית, הכעסים וחוסר המודעות למחשבות השליליות שלנו ולכן אנחנו אלה שצריכים לסלוח לעצמנו ולנסות לשנות את עצמנו.

גם אם אתם מאמינים שאחרי המוות מתקיים חשבון של שכר ועונש, גן עדן וגיהינום, או שאתם מאמינים שיש קארמה ושכר ועונש מגלגול לגלגול, או אפילו שאחרי המוות אין כלום, אני מקווה שאתם רואים שאת הגן עדן או הגיהינום שאנחנו חווים, בחיים האלה, אנחנו בעצמנו יוצרים.

1. חשוב על מישהו שמכעיס אותך או שאתה שונא. מה הוא לימד אותך, על עצמך או על החיים – ולו בדרך הקשה? תודה לו על כך בלבך (אם תרצה תודה לו גם בפניו).

2. חשוב על מעשה אחד אמיץ שעשית השנה, משהו שבו לקחת סיכון. לא חשוב מה היתה התוצאה, תודה לעצמך על האומץ.

3. עשה את תרגיל "פתיתי אור" והזמן לחייך עוד אנרגיה של הודיה. בסיום התרגיל תישאר עוד כמה דקות בשקט ותחווה את כל הטוב שיש בתוכך ותתמזג איתו. התחברות זו תיתן לך בטחון עצמי, רוגע ותחושת "יש לי" וכל אלה יאפשרו לך ליצור יותר בקלות.

לפעמים אני מדמיינת את עצמי כאישה זקנה המתבוננת על החיים שלה, מה הייתי חושבת עליהם בעוד 30 שנה? את מה לא ראיתי או לא הערכתי בחיי? למי לא הוכרתי תודה? במה התמקדתי שהיה חסר ערך, על מה התעצבנתי סתם ובעיקר מתי לא הבעתי את עצמי?

התבוננות כזאת, ממעוף הציפור, מזכירה לי שהזמנים המהנים ביותר עבורי הם אלו שביליתי עם אהוביי וכשחייתי את האמת שלי. ההתבוננות הזו תמיד מכניסה אותי לרוגע, מראה לי את השפע בתוכי ומחזירה אותי לתחושה שהחיים יפים.