פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "חשבתי שהכוח הסדיר יספיק לבלימת האויב"

      35 שנה לאחר מלחמת יום כיפור, נחשפות עדויות מוועדת אגרנט. הרמטכ"ל דאז דוד אלעזר: "איש לא העלה על דעתו שההתקפה תהיה בצהרים"

      35 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, התיר הבוקר (שלישי) ארכיון צה"ל את העיון בחומרים מדו"ח ועדת אגרנט שהיו חסויים עד כה. ועדת החקירה הממלכתית הוקמה ב-1974 כדי לחקור את המחדלים שקדמו למלחמה ואת הליקויים בתפקוד צה"ל והדרג המדיני בתחילתה.

      בין העדויות החסויות שפורסמו היא עדותו של הרמטכ"ל דאז דוד אלעזר (דדו) שהדגיש את החוסר במודיעין שקדם למלחמה, "רמ"ח מבצעים אמר לנו שלא צפויה התקפה על הגולן. איש לא העלה על דעתו שההתקפה תהיה בשתיים בצהרים, חשבתי שאולי יתקפו בארבע או בחמש, אבל אני מודה שלא חשבתי על שעה כל כך מוקדמת. חשבנו שכוח סדיר יהיה מספיק לבלימת האויב, חשבתי שכוח סדיר בלבד ימנע קטסטרופה".

      שר הביטחון דאז משה דיין אמר בוועדה כי "לא חשבתי בכלל על מלחמה כוללת של שתי חזיתות, חשבתי שיש לנו את הכוחות המספיקים, והאמת היא שאף פעם לא נכנסתי לבדיקה על חמישה טנקים יותר, או חמישה טנקים פחות. היחיד שעורר בעיה על המצב בחזית הסורית היה אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי, אבל עד ליום האחרון לא שמעתי ממנו שההכנות אינן מספיקות. עכשיו כולנו מצטערים שלא ביקשנו עוד כוחות מילואים. בדרום הערכנו שיש לנו מספיק כוחות למקרה של מלחמה. היינו בטוחים בעצמנו מבחינת היכולת לבלום מכה ראשונה של המצרים עד כדי כך שלא גייסנו מילואים בחזית הזו".

      בין העדויות החסויות שפורסמו היום נמצאת גם עדותו של אלוף פיקוד הצפון דאז, יצחק חופי. "רק כשבאתי למטכ"ל בבוקר יום שבת התברר לי בפעם הראשונה שיש סיכוי לפריצת המלחמה", סיפר חופי לוועדה. "כך אמר לי הרמטכ"ל דוד אלעזר, כשההנחה היתה שהמלחמה תפרוץ רק בשש בערב. בעשר בבוקר ביקשנו מתושבי רמת הגולן להתפנות, אולם הם הביעו התנגדות. לשאלת אחד מחברי הוועדה, האם לא חשב שהמלחמה תיפתח בהפגזה, ענה: "אני לא יכול להשיב לדבר הזה". לדבריו, תושבי קיבוץ עין זיוון סרבו להתפנות.

      בעניין כיבוש מוצב החרמון על ידי כוחות קומנדו סורים שהוטסו במסוקים, אמר חופי: "הערכתי, אבל אני מודה ומתוודה שעלולה היתה להיות פשיטה על החרמון, אבל חשבתי שלכוח שם תהיה מספיק עוצמה. אני חשבתי שהיא תותקף רק על ידי חיל רגלים. כחכם לאחר מעשה ברור שהכוח לא עמד מול הסורים".

      במסגרת השלב הראשון של המלחמה, בצהרי יום הכיפורים ה-6 באוקטובר, תקפו שלוש דיוויזיות סוריות של חיל רגלים ברמת הגולן, לכל אורך הגבול הסורי-ישראלי, ואליהן הצטרפה דיוויזיה משוריינת אחת. מוצב החרמון, ששימש כמוצב תצפית מרכזי של המודיעין וחיל האוויר, נפל בידי כוח קומנדו סורי.