המדריך לבודהיסט המעשי

גם שונאי קרבות ואלימות מתקשים שלא להשתאות לנוכח היכולות שמציגים אומני השאו-לין קונג-פו. השאו-לין, מנזר בודהיסטי במחוז ה?נ?אן שבסין, נבנה במאה החמישית לספירה ונושא על גבו היסטוריה רוחנית אדירה. על פי המסורת, ראש המנזר הראשון היה לא פחות מאחד מגלגוליו העיקריים של הבודהה, הבודהידהרמה. אדם קדוש זה, חצה את הגבול מהודו לסין והתיישב במערה למדיטציה בת תשע שנים.

הישיבה הארוכה לימדה אותו על קשיי הגוף וצרכיו הפיזיים, המנטליים והרגשיים. כשעבר למנזר השאו-לין, לימד הקדוש את הנזירים בודהיזם מעשי שאותו כינה צ'אן, מה שהפך לימים להיות מוכר יותר בתור הזן-בודהיזם. על פי הצ'אן, התבקש הנזיר להימנע מהריגה, שוד ויחסי מין, אך מעבר לכך חלו עליו איסורים מיוחדים והוא אף הורשה לשתות יין ולאכול בשר.

הקדוש לימד את חכמת הגוף שרכש במערה, הוא כינה אותה "18 שיטות הלחימה של הבודהה". היו אלו תנועות גוף, בשילוב תרגילי נשימה ומנטרות שנועדו לטיהור הנפש, הרגשות וניקוי העצמות, הדם ומערכת החיסון. הטכניקות האלו העניקו לגוף חוסן פיזי מפני מכות והפכו כל אבר בגוף לכלי נשק מיומן. ידע זה בצירוף יכולת הדממה הפנימית והמודעות למיקום הגוף בין השמים לארץ, העניקו לנזיר - הלוחם את האפשרות לחסל את היריב במכה אחת בלבד.

עם השנים, בכירים בצבא הסיני הקדום, עברו במקדש והתמחו בשיטות לחימה בחרב, חנית, מוט ובסגנונות רכים וקשים של מכות. הלוחמים האלו גם ניהלו יומנים מפורטים ובזכותם השתמרו עדויות היסטוריות על שהתרחש בסביבת המנזר.

לאורך ההיסטוריה היו ניסיונות רבים להשמיד את המקום. בעת המהפכה התרבותית של סין גורשו הנזירים האחרונים ומאז הפך המנזר, כך אומרות העדויות, לאתר תיירות הנתון למורת רוחו של השלטון הסיני. מנגד במערב, אגדת השאו-לין זכתה לעדנה בזכות ברוס-לי, ג'ט-לי ועשרות סרטים ומשחקי מחשב שניסו להחיות את המיתוס.