פסיכומטרי: פרקים בחוסר הגינות

לא אחת דובר על מבחני הפסיכומטרי, יכולתם לשקף ולברור מי ראוי ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה ומי לא, המוסדות המכינים אליהם ותוצאות הבחינה עצמה. פיקוחו של משרד החינוך על מכוני הפסיכומטרי נועד להגן על התלמידים, אך הוא רק צעד אחד קטן בכיוון הנכון.

"הבחינה הפסיכומטרית אינה כלי מיון מושלם", נכתב באתר המרכז הארצי לבחינות והערכה, העורך ובודק את הבחינה הפסיכומטרית. אך בוא נעמיק לרגע בפרטים, ונבדוק עד כמה היא לא מושלמת.

הבחינה יחסית, אך היחס המדויק לא מצוין לפני הנבחן. בתי הספר השונים יספרו לתלמידיהם כי ציונו של כל נבחן נמדד ביחס למידת ההצלחה של נבחנים אחרים באותו מועד, ובמועדים הקודמים הסמוכים, אך לא ניתן פירוט מדויק או אחוזים.

ציונכם הסופי מחושב לאחר שקלול ציוני הגלם וציוני תחומי הבחינה, והשוואתם לסקאלה שלא נחשפת לציבור הרחב. כך יכול להיווצר מצב שנבחן בעל ציון משוקלל של 143 יקבל בין 731-760 נקודות. מאוד ברור ומוגדר.

בסופו של התהליך המייגע קיבלתם את המעטפה הירוקה, המבשרת לכם על הציון הנכסף. אתם מרגישים שהציון נמוך מדי ולא משקף את יכולתכם בבחינה, אבל איך תדעו אם אתם צודקים. הרי אף לא אומר לכם באילו שאלות טעיתם, או אפילו בכמה שאלות טעיתם. נשאר לכם רק לערער ולקוות לטוב.

אז אחרי שהוצאתם מאות שקלים על הרשמה לבחינה, ואלפי שקלים על הכנה אליה, אתם מוצאים את עצמכם עומדים עם מעטפה ירוקה ביד, שקובעת במידה זו או אחרת את עתידכם. אתם לא יודעים איך ציונכם נקבע, או מה עשיתם לא נכון, וכל מה שנותר לכם לעשות הוא להיבחן שוב או ללמוד במכללה.

באתר של המרכז הארצי לבחינות והערכה אולי נכתב שהבחינה אינה מושלמת, אך לא נכתב כי היא ערטילאית, ושהיא מגיעה עם טעם לוואי של חוסר הוגנות. לא ברור מדוע האוניברסיטאות לא מסתפקות בציוני הבגרות, מאחר ובמידה רבה החומר עליו נבחנים בפסיכומטרי הנו אותו תוכן של בחינות הבגרות. אך עד שמישהו יקים לתחייה את "המצרף", כנראה שנצטרך להמשיך להילחם בסטופרים.