משרד החינוך צפוי לפקח על שוק מכוני הפסיכומטרי הפרטיים. הפיקוח על השוק, המגלגל מידי שנה מאות מיליוני שקלים, יחל מאמצע חודש נובמבר השנה. בתחילת חודש אוגוסט האחרון שיגר משרד החינוך מסמך אל כלל מכוני הפסיכומטרי ברחבי הארץ בו הוא מפרט את הדרישות בהן ייאלצו לעמוד בכדי לקבל הכרה ממשרד החינוך כ"מכון מוסמך להכנה למבחן הפסיכומטרי". המכונים הנשענים כלכלית, בחלק ניכר מהכנסותיהם, על כספי הפיקדון של החיילים המשוחררים, ייאלצו לעמוד בדרישות משרד החינוך בכדי שיוכרו על ידו, בפועל, החל מהקורסים שייפתחו בחודשים מאי-יוני 2009.
עו"ד ערן שטיין , לשעבר מנכ"ל חברת הפסיכומטרי High-Q, הקים לפני כשנתיים את מכון הפסיכומטרי Smart!. לדבריו, השוק מונע מהאינטרסים הכלכליים בלבד של המכונים ולאחר שעזב את המכון הגדול החליט "להילחם בחוסר היושר של המכונים מול כלל האוכלוסיה". שטיין רצה לפתח תרבות חדשה למבחני הפסיכומטרי. "זו מהפכה", אמר, "המסמך שנשלח אלינו הוא צעד מהותי ומבורך, אך עוד לא הסתיימה המלאכה". לדבריו, "הייתי רוצה לעגן את נושא המלגות למי שזקוק לכך ולהילחם עבור שקיפות הבחינות הפסיכומטריות".
הדרישות החדשות: גישה לנכים
במסגרת ההחלטה המהפכנית, יפקח משרד החינוך על תכני השיעורים, על המדריכים ואפילו על מקום עריכת הקורסים. מדריכי הקורסים יחויבו להחזיק בתואר אקדמי בתחום אותו הם מלמדים, או סטודנטים הלומדים לפחות ארבע שנים וציונם הפסיכומטרי יהיה גבוה מ-720. אם יעמדו בכל הדרישות, יחויבו המדריכים להשתתף בקורס הכנה בהיקף של 100 שעות. כמו כן, דורש משרד החינוך ממבני המכונים להיות נגישים לנכים ולתחבורה ציבורית. בנוסף, החוזים עליהם יוחתמו תלמידי הפסיכומטרי יחויבו באישור בית הדין לחוזים אחידים או הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת.
הממונה על חוק הפיקוח וחוק חיילים משוחררים במשרד החינוך דב שרעבי אמר כי "מתגלגלים כספי ציבור במיליונים אדירים וצריך להציב גבולות בנושא הזה". לדבריו, "איננו מתערבים בעלויות הקורסים אך בתהליך הוצאת האישור שמקבלים מאיתנו החלטנו להתערב". המכונים נתבקשו להיערך בתוך שלושה חודשים לתקנות החדשות. התאריך האחרון להיערכות הנו ה-11 בנובמבר השנה, וכאמור בפועל התקנות ייכנסו החל מחודשים מאי יוני 2009.
"כספי המדינה מתבזבזים"
עו"ד עינת ברכה מ"ארגון אמון הציבור" סיפרה כי הארגון שלח תחקירן למכונים, אך "לא הצלחנו להשיג את החוזים עם התלמידים, ונתקלנו בעיקר בתלונות על דמי ביטול שלא מוחזרים". לדבריה, "זה ענף כביכול פרטי שממומן כמעט כולו על ידי המדינה". ברכה טענה כי "בגלל שמדובר בחיילים משוחררים, למעשה המדינה היא זו שמשלמת למכונים כחלק מפיקדון החייל המשוחרר. מדובר בקורסים מאוד יקרים, המגיעים לכמה אלפי שקלים לכל קורס".
ברכה תיארה מצב אבסורדי בו המדינה נתנה, באופן עקיף, יד לאנדרלמוסיה בענף מכוני הפסיכומטרי, בעיקר על גבם של התלמידים. "התלמידים נאלצים לחתום על חוזים בהם נאמר שגם במקרה של ביטול, הכסף לא יוחזר אליהם", הוסיפה ברכה, "המכונים פונים למשרד הביטחון ומבקשים את הכסף, ואיש אינו יודע האם התלמיד אכן עבר את הקורס או לא. כך מתבזבזים כספי מדינה המוערכים בהון עתק". על פי ההנחיות החדשות, מכון שלא יעמוד בקריטריונים שהוצבו להם על ידי משרד החינוך לא יוכר על ידי המדינה כגוף המורשה להכנה למבחן הפסיכומטרי, ואילו החיילים המשוחררים לא יוכלו להשתמש בכספי הפיקדון כדי לשלם למכון שכזה.
בתוך כך, על שולחן הכנסת הונחו שתי הצעות חוק כמעט מקבילות, האמורות להסדיר את מכוני הפסיכומטרי מההיבט הצרכני. הצעות החוק של ח"כ סילבן שלום (ליכוד) וח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) מבקשות לקבוע את גובה התשלום לקורסים ובטיחות המכונים. בהצעת החוק של שלום נכלל גם סעיף המסדיר את דמי הביטול הנלקחים מהתלמידים שמחליטים לאחר שנרשמו לקורסים, שלא לקחת בהם חלק.
הצעתו של שלום הוכנה בעזרתם של נציגי "ארגון אמון הציבור" שנתקלו בכמה סוגים של תלונות. אי החזרת דמי ביטול, חוסר שקיפות של החוזים עליהם חותמים התלמידים ואף הטעייה בפרסום. ההצעה המקבילה של מילר, שאינה כוללת את השבת התשלום בעת ביטול ההשתתפות, תומכים נציגי מכוני הפסיכומטרי השונים.