שכר מנהלי החברות הבורסאיות עשוי להיות אחד הגורמים הראשונים שיטופלו בעקבות המשבר הפיננסי הפוקד את ארה"ב והעולם. הצעת החוק של ח"כ שלי יחימוביץ (עבודה) להגביל את שכר המנהלים תופסת תאוצה, וחלקים ממנה זוכים לתמיכה הן מצד שר המשפטים דניאל פרידמן והן מצד יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן.
בחודשים האחרונים ניהלה יחימוביץ דיונים עם משרד המשפטים, משרד האוצר והרשות כדי להגיע להסכמות שיאפשרו קידום חקיקה להגבלת שכר המנהלים. בשבוע שעבר שלח פרידמן מכתב לגושן וביקש ממנו להכין תקנות שיקדמו את הטיפול בעניין. במכתבו מציע פרידמן שלוש הצעות:
1. חברות ציבוריות יחויבו לפרסם בדו"חותיהן הכספיים את חמש המשכורות הנמוכות ביותר בארגון, לרבות עובדי קבלן וספקי שירותים, אך ללא ציון שמם של מקבלי שכר אלה.
2. חברות ציבוריות יחויבו לפרסם את מספר האנשים בארגון ששכרם נמוך פי 40 מהשכר המשולם לבעל התפקיד ששכרו הוא הגבוה ביותר בארגון.
3. בכל מקרה שהיחס בין בעל השכר הגבוה בארגון לבעל השכר הנמוך גבוה מפי 40, תפרט מועצת המנהלים מה היה הבסיס לשכר זה, ובין השאר תציין אם ביצועי החברה בשנה שחלפה היו גבוהים או נמוכים מהממוצע בחברות הציבוריות כולן ומהממוצע של החברות באותו ענף.
הצעתה הבסיסית של יחימוביץ, שזכתה לתמיכה בוועדת השרים לחקיקה (למעט משרד האוצר, שהתנגד לה), היא רדיקלית יותר - ונועדה לחייב את החברות לשמור על זיקה בין שכרו של מקבל השכר הגבוה בארגון לבין שכרם של מקבלי השכר הנמוך. על פי הצעתה, השכר המרבי של כל עובד בארגון לא יעלה על סכום של פי 50 משכר המינימום באותו ארגון, אלא באישורו של שר התמ"ת. ההצעה קובעת כי חברה תוכל להעלות את שכרו של המנהל ללא הגבלה, ואולם במקרה כזה היא תחויב להעלות גם את שכר העובדים - כך שהיחס ביניהם לא יעלה על פי 50.
עוד הציעה יחימוביץ לקבוע כי אם חברה תשלם למנהל שכר גבוה מפי 50 משכר העובד בעל השכר הנמוך, כל תשלום החורג מעבר לכך לא יוכר כהוצאה לצורך מס. יו"ר רשות המסים יהודה נסרדישי מתנגד לכך, וחושש כי הצעה זו תיאלץ את הרשות להקים מנגנון שיסבך את הליכי גביית המס.
הרשות לא רוצה להתערב
יחימוביץ סבורה כי משכורות העתק ששולמו למנהלים בשנים האחרונות הן מסלול עוקף דיווידנד, שפוגע ברווחים של ציבור המשקיעים ומגדיל את הפערים בין שכר המנהלים לשכר העובדים מן המניין. הצעת החוק של יחימוביץ הדאיגה את רשות ני"ע, שחששה מהתקוממות של החברות הציבוריות ומיצירת מסלולי תגמול חלופיים ובעייתיים יותר. לכן נועדו ראשי הרשות עם יחימוביץ ועם אנשי משרד האוצר בחודשים האחרונים, בניסיון לנסח הצעת חוק חלופית מתונה יותר.
הצעות הרשות אינן מבוססות על הטלת מגבלות על גובה השכר, אלא על הגברת הגילוי הנאות, השקיפות והאחריות של דירקטוריונים ושל ועדות הדירקטוריון באישור תגמולים למנהלים. ברשות מרוצים מהפעולה שנעשתה אשתקד בבנק הפועלים, כאשר שלושת ראשי הבנק אז - שלמה נחמה, צבי זיו ודני דנקנר - קיבלו שכר של 70 מיליון שקל ונאלצו להפחיתו בעקבות התערבות הרשות. הטכניקה של הרשות היתה לדרוש מהדירקטורים בבנק לפרט כיצד הגיעו לשכר כזה ולהציג את הפרוטוקולים של הדיונים שבהם התקבלו ההחלטות. הלחץ פעל היטב, ולאחר כמה חילופי דברים הודיע הבנק כי הוא מפחית את שכרם של השלושה ל-45.8 מיליון שקל.
ביוני 2008 העבירה רשות ני"ע תקנות חדשות המחייבות את החברות לעמוד בדרישות הבאות:
1. מתן הסבר לגבי הקשר בין התגמולים שניתנים לבעלי עניין ולנושאי משרה בכירה לבין תרומת מקבלי התגמולים לתאגיד - תוך התייחסות לשאלה אם התמורה הוגנת וסבירה.
2. מתן נתונים מלאים ומדויקים על התגמולים של בעלי השכר הגבוה בתאגיד - לרבות שם, תפקיד, היקף המשרה וסוגי התגמול שניתנו.
3. פרטים בדבר כל עסקה עם בעל השליטה בתאגיד ותיאור מפורט של מנגנון התגמול.
4. במידה שהתגמול הוצמד לתגמול של נושא משרה אחרת בתאגיד - יינתן על כך פירוט.
5. החברה תפרסם את אופן קביעת התגמול, הגורמים האמונים על קביעתו ואישורו, וכן את נימוקי ועדת הביקורת והדירקטוריון. במידה שהיו מתנגדים לתגמול, יש לציין עובדה זו ולפרט את נימוקי המתנגדים.
6. חובה לציין אם נבחנו נתוני תגמול של חברות דומות או נתוני תגמול המקובלים בענף, ואם התגמול סביר בנסיבות העניין.
רשות ני"ע הביעה הסכמה לבצע השלמות חקיקה, שיאפשרו להטיל קנסות על חברי דירקטוריון וועדות ביקורת שלא פועלים על פי דרישת החוק בכל הנוגע לקביעת מנגנוני התגמול בחברות. ברשות טוענים כי ניתן לשקול הצעה שתאפשר לבעלי מניות לתבוע דירקטור או מנהל שגרם לכך שהחברה משלמת קנסות בגין הפרת החוק.
"החוק שלי מתון יחסית"
הצעת הרשות כוללת עוד כמה סעיפים, שעיקרם הגברת העצמאות של דירקטורים וניתוק התלות שלהם בבעלי השליטה, וכן הגברת השקיפות ולמעשה חשיפה מלאה של תהליכי קבלת ההחלטות שקדמו למתן התגמול.
בין הצעת הרשות להצעתה של יחימוביץ יש עדיין פער גדול, משום שהרשות לא מעוניינת לקבוע תקרה ולהתערב למעשה בהליכי קביעת השכר שנקבעים בשוק החופשי. ואולם הצעתו של שר המשפטים ממוקמת בין שתי ההצעות - ויוצרת זיקה רבה יותר בין דרגות השכר הגבוהות לבין הנמוכות בארגון.
בעקבות המשבר הפיננסי בוול סטריט ובמערכת הבנקאות ברחבי העולם, יחימוביץ מקבלת רוח גבית להצעתה, והיא תובא בקרוב לדיון בוועדת העבודה של הכנסת.
יחימוביץ אמרה אתמול בתגובה: "היתה אצלנו נטייה לברוח מהצורך להגביל שכר אסטרונומי של בכירים, אף ששכר הבכירים הגיע לרמות אבסורד, משום שהוא נהפך למסלול עוקף דיווידנד ושולם על חשבון ציבור המשקיעים. המשבר בארה"ב מגביר ומחדד את הבהילות שלא לפגר אחרי חקיקה דומה המתבצעת כעת בארה"ב ובאירופה, ולמהר לחוקק את החוק שלי, שהוא מתון באופן יחסי - לפני שהתביעה הציבורית תהיה לחוקק חוק רדיקלי בהרבה".
לדברי יחימוביץ, התפתחה נורמה שבה יש שני יקומים נפרדים. "ביקום אחד", לדבריה, "אין גבול לתאוות הבצע של מנהלי החברות, וביקום השני משלמים שני ציבורים מחיר כבד - העובדים שמועסקים יותר ויותר בשכר רעב, וציבור המשקיעים שמשלם מחירים גבוהים בנפילות של הבורסה ואינו שותף לחגיגה הוולגרית של קומץ מנהלים".
בתשובה לשאלה בדבר התועלת שתצמח מכך דווקא לבעלי השליטה בחברות, שישמחו לשלם משכורות נמוכות יותר למנהלים, אמרה יחימוביץ: "זה אכן משאיר יותר לבעלי השליטה או למשפחות, אבל זה יטופל בכמה הצעות אחרות. ההצעה הנוכחית היא נקודתית וספציפית ואינה מתיימרת לפתור את כל בעיות האי שוויון בחברה הישראלית. אני לא יכולה למנוע מבעלי השליטה לקבל את חלקם בדיווידנד, אבל המטרה היא שלא יהיו מנגנוני תגמול שיעקפו את הדיווידנד".