אמא'לה, דב חנין יחזיר את הסנטר!

רעול פנים, בלוק טאליבני, מישיר פניו למצלמה; נוף העיר סביבו וקולות המואזין ברקע מוסיפים לסרטון הוידיאו איכויות מאיימות: "לאחר ששקלתי וחשבתי", פוצה רעול הפנים את פיו בעוד כתוביות בעברית רצות בתחתית המסך, "המועמד שלי לראשות העירייה הוא דב חנין".

"כמו חנין, גם אני מתנגד לציונים ולמדינה שהם מייצגים, לא שולח את הבן שלי לצבא ולא עומד בהמנון", הוא מוסיף ומפרט, ומסיים בהבטחה נרגשת: "בעזרת אללה נחזיר לעצמנו את השליטה בעיר העברית הראשונה. זו העיר הראשונה אותה נכבוש בצורה דמוקרטית, אחריה יבואו שאר ערי פלסטין".

הסרטון, שהופץ באתר שיתוף הקבצים יו טיוב, הוא שיא (מטורלל משהו, יש לומר), של קמפיין שמתנהל בשבועות האחרונים נגד המועמד לראשות עיריית תל אביב דב חנין. אף גוף לא לקח אחריות על הסרטון, במטה "עיר לכולנו", התנועה העל מפלגתית בראשה עומד חנין, מפנים אצבע מאשימה כלפי המועמדים האחרים.

ההאשמות כלפי דב חנין, המועמד המוביל ומי שנתפס כאלטרנטיבה היחידה במרוץ מול ראש העיר המכהן רון חולדאי, עוסקות בהיבט אחד, שאינו קשור כלל בעניינים מוניציפליים אשר על סדר היום, אבל כן קשור בחרדה ישראלית עקרונית: מידת ציוניותו של האיש.

"דב חנין הוא אנטי ציוני שמטיף לסרבנות ולא שר את התקווה", אמרה לפני כחודש וחצי חברת הכנסת מטעם העבודה (סיעתו של חולדאי) שלי יחימוביץ'. חנין הינו פעיל שמאל וותיק ובעל זכויות, ח"כ מטעם סיעת חד"ש, שדעותיו הפוליטיות בזירה המדינית הינן מחוץ לקונצנזוס הכל ישראלי. אולם תגובת "עיר לכולנו", מפלגה עירונית בה מיוצגים גם זרמים פוליטיים מנוגדים, לפיה "דב חנין עומד בתקווה, שירת בצה"ל ולא מטיף לסרבנות", לא נופלת על אוזניים קשובות אצל מי שעסוקים בהפחדה. ניתן להתרשם כי עתיד דיזינגוף סנטר לוט בערפל, מאחר שחנין עוד עלול להחזיר אותו בהסכם וותרני במיוחד.

נראה שהמקומון "זמן ת"א" מבית "מעריב" נוקט בעמדה נחרצת למדי לגבי הקשר בין נטיותיו הפוליטיות של חנין לבין התאמתו לכהן כראש העיר. זה התחיל בפרסום דבריה של יחימוביץ בענק, על עמוד השער של העיתון (22/8). שבוע לאחר מכן הוקדשה כל הכפולה הראשונה של המקומון ל"תגובות סוערות" לדברים הבלתי בדוקים. שבועיים אחר כך התראיין ב"זמן ת"א" חבר הכנסת התל אביבי גדעון סער, שחיזק את דברי יחימוביץ'. רועי חנין, בנו של דב וסרבן גיוס מטעמי פציפיזם, שמבצע שירות לאומי, הפך למושא סיקור מרכזי של המקומון, בשתי כתבות שונות בחודשיים האחרונים.

מקורביו של דב חנין מספרים כי מעולם לא ראו אותו כה פגוע. הוא עצמו הסתפק בהכחשה של ההאשמות נגדו: "אינני מטיף לסרבנות", כתב באתר "עבודה שחורה". "לאומנות מכל סוג מעוררת בי התנגדות, אבל אי אפשר להאשים אותי בהעדר לאומיות. אני שייך לעמי ואוהב אותו. ובדרכי, מנסה להבטיח לו עתיד טוב יותר. אני אוהב את ארצי ומסור להגנתה גם מפני נדל”ניסטים, תעשיינים ויזמים המחריבים בה המון חלקות טובות".

נותר רק לראות איך יתנהל הקמפיין לראשות עיריית תל אביב מעתה ואילך. האם במקום דיון בסוגיות דוגמת זיהום האוויר, בעיות החנייה, מצוקת העניים בעיר וכהנה, הפוקוס יוסט לפחדים הקמאיים של הישראלי. זהו כמובן טריגר לדיון רחב הרבה יותר, בדבר מהי באמת ציונות מודל 2008; אותה שלי יחימוביץ' היתה זו שהגדירה כבר את ההפרטה כפוסט ציונות; יהיה מעניין לעקוב האם בזירה העירונית לפחות, למודעות סביבתית ושימת לב לצעירים ימצא מקום אמיתי בשיח הפוליטי, או שגם בעיר הליברלית בישראל הנושאים הללו יידחקו הצידה ברגע האמת בקלפי.

תגובות:

בתנועת "עיר לכולנו" טוענים כי שבוע לאחר פרסום דבריה של יחימוביץ, הם העבירו ל"זמן ת"א" את התגובה לפיה "דב חנין עומד בתקווה, שירת בצה"ל ולא מטיף לסרבנות". עורך זמן ת"א, עוז בן יצחק, סירב להגיב לטענת "עיר לכולנו". לדבריו, "העיתון מסקר בצורה הגונה את מערכת הבחירות בתל אביב מבלי לנקוט עמדה או להביע תמיכה במועמד כזה או אחר. העובדה שכל אחד מבין המועמדים סבור כי מערכת העיתון יוצאת נגדו, מבקרת את עשיית ותומכת במועמד אחר, מובילה למסקנה שאנחנו עושים את עבודתו נאמנה".