שלושים השנים מפרידות בין פרשת אברהם (הירש) עופר, לפרשת אברהם הירשזון ובנו עופר, ודומה כי במובנים רבים, לא רק בשמות, הפרשות חולקות מטען גנטי פלילי דומה מאוד: מעורבות בני השרים, דמות המשנה של אהוד אולמרט, ובעיקר הלכות השחיתות בממשל בישראל.
בשלהי 1976, במהלכה של חקירה משטרתית כנגד מי שהיה מיועד לתפקיד נגיד בנק ישראל אשר ידלין, נערמו על שולחן המשטרה חשדות כנגד ידידו הקרוב, שר השיכון דאז אברהם (הירש) עופר. אהרון ברק, היועץ המשפטי לממשלה, הורה לפתוח בחקירה: החשדות כלפי עופר נגעו לעסקאות נדל"ן בהן היתה מעורבת חברת הבנייה "שיכון עובדים" בתקופת כהונת עופר כמנכ"ל החברה. החקירה מובילה לחשדות גם נגד בניו של עופר ונגעה בהטבות שנתן כביכול למקורביו.
ב-31 בדצמבר 1976 מסתיימת החקירה לגבי רובם המכריע של החשדות. צוות החקירה מחליט כי אין בחומר שנאסף די בכדי לבסס את החשדות - אלא שעוד באותו היום נמסרה למשטרה עדות בכתב מפי עד חדש שהעלתה חשדות נוספים. היועץ המשפטי ברק נפגש עם ראש הממשלה יצחק רבין בביתו של האחרון, יחד עם שר המשפטים ושר המשטרה, לדיון דחוף. ב-2 לינואר 1977מתקיימת פגישה נוספת בלשכת ראש הממשלה בין המעורבים, בה מוחלט למסור לשר עופר כי הבדיקה בעניינו נמצאת בשלבי השלמה וכי יעשה מאמץ לסיימה בהקדם.
יום למחרת, ב-3 בינואר, סמוך לשעה חמש אחר הצהריים, מתגלה גופתו של השר עופר במכונית השרד שלו בחוף תל-ברוך בתל אביב. עופר התאבד ביריית אקדח מספר שעות לפני כן, והשאיר אחריו מכתב בו התייחס לסיבות שהביאו אותו לשים קץ לחייו.
החשיפה העיתונאית של פרשת עופר היתה ב"העולם הזה": משך שישה שבועות פורסמה בעיתון סדרת כתבות תחקיר על חשדות נגד עופר ובניו. כתב העיתון, יגאל לביב, אף הגיש קובלנה פלילית בעניין למשטרה. במאמר מערכת שפורסם לאחר מותו של עופר גילה אורי אבנרי, עורך "העולם הזה", כי שבועיים וחצי לפני ההתאבדות טלפן אליו עו"ד אמנון זכרוני ושאל אם יהיה מוכן להיפגש באופן חשאי עם עופר. אבנרי הסכים, ושמע מהשר כי "יש לי הסבר לכל דירה שחילקתי... יש בתיקים מסמכים המסבירים מדוע זה היה מוצדק. אני עשיתי טובות לאנשים, מפני שזה הגיע להם מבחינה מוסרית. כל חיי עשיתי רק טובות ועכשיו זה מתנקם בי". מילים דומות מאוד לאלו שרשם מאוחר יותר במכתב ההתאבדות.
לאחר מותו של עופר היו חלוקות הדעות באם להמשיך בחקירה נגדו. ח"כ צעיר בשם אהוד אולמרט לחץ על המשך החקירה ואף "איים" במסירת הודעה לציבור על מנת להפעיל לחץ ציבורי למלחמה בשחיתות. אולם אהרון ברק הודיע על הפסקת החקירה, ופרסם דו"ח בו כתב: "כלל גדול הוא במשפט, שאדם בחזקת זכאי הוא כל עוד לא קבע בית משפט אחרת. בחזקת זכאי היה השר עופר ז"ל בחייו ונשאר במותו".
"אולמרט מקווה שהירשזון חזק לפחות כמוהו"
בדצמבר 2006 הגיש יצחק רוסו, מנכ"ל הסתדרות העובדים לשעבר, תלונה במשטרה על מעילת ענק בכספי עמותת ניל"י (נוער יהודי למען ישראל). זה לא היה הצעד הנבון ביותר שרוסו יכול היה לעשות: במהרה החקירה שנפתחה נחפשה ערימה אימתנית של חשדות נגדו - מהלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע, ועד למעשה מגונה. בזמן החקירה מספר רוסו על פועלו של מנהל עמותת ניל"י, עובדיה כהן, שמעל אף הוא בכספי העמותה על מנת לסייע לאחיו שהסתבך בחובות של הימורים. כהן הורשע השבוע במסגרת עסקת טיעון ונשלח למאסר של ארבע שנים.
"ידיעות אחרונות" חשף כי כספי המעילה הועברו "לאח" (כלשונו של רוסו) אברהם הירשזון - שר האוצר המכהן באותה העת, ויושב ראש הסתדרות העובדים הלאומית לשעבר (מפעילת ניל"י). הירשזורן נחשד בעבירות מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מנהל, רישום כוזב במסמכי תאגיד, כשעל פי החשד העביר לבנו עופר חלק נכבד מסכום הכסף בו מעל במטרה לכסות חובות עסקיים.
הסתעפות נוספת בפרשה נקשרת בפרויקט "מצעד החיים" שיזם הירשזון: שבעה מיליון שקלים שיועדו להבאת צעירים לסיורים במחנות השמדה, נכנסו על פי החשד לכיסו הפרטי. שר האוצר נתפס על-ידי רשויות המכס הפולניים כשבידו מזוודה עם רבע מיליון דולר.
ב- 20 למרץ 2007 פונים חברי עמותת אומ"ץ, בראשות אריה אבנרי, לראש הממשלה אהוד אולמרט, בדרישה לפטר את מתפקידו בטענה ש"לא יעלה על הדעת שחשוד בגניבת כספים, ובעבירות חמורות נוספות, יוסיף לכהן בתפקיד שר האוצר ולו יום אחד, ויהיה מופקד על ניהול קופת המדינה".
הטקטיקה של הירשזון בזירה הציבורית היתה ברורה, ואף זכתה לשיתוף פעולה בקרב חלקים מהתקשורת: ביוני 2006, בנאום בפני "פורום קיסריה", הוא הזדעק כנגד איומים שמופנים כנגדו ונגד משפחתו; במרץ 2007 מציג עצמו שר האוצר, בעזרת המראיין בן כספית מ"מעריב", כקורבן של קונספירציה איומה מצד המשטרה. "אולמרט יודע מה עובר על הירשזון. הוא מקווה שהירשזון חזק לפחות כמוהו. זה לא בטוח", כותב כספית באמפטיה. אותו אולמרט שבשנת 77', לאחר התאבדות השר עופר, קרא להמשך החקירה נגדו: "תהייה חקירה והדברים יתגלו לכאן או לכאן". אותו ראש ממשלה שהתפטר החודש בשל חשד למעורבותו בפרשות שחיתות. משפטו של הירשזון החל השבוע.