(צילום: רויטרס, עריכת וידאו: ענת ברק)
הסנאטור הדמוקרטי ג'ו ביידן, המועמד לתפקיד סגן הנשיא, ויריבתו מושלת אלסקה שרה פיילין, המועמדת הרפובליקנית לתפקיד, קיימו הלילה (שישי) את העימות היחיד ביניהם, באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס.
בפתיחת העימות, השניים לחצו ידיים בחמימות. טרם נדרשו לענות על שאלות, הסבירה המנחה גוון אפיל כי השאלות נבחרו על ידיה, וסדר העונים עליהן נבחר "בהטלת מטבע". הקהל נדרש לשמור על דממה במהלך הערב ולא להריע או למחוא כפיים.
כצפוי, מרבית השאלות הראשונות התמקדו בכלכלה האמריקנית ובמשבר הגדול בשווקי העולם. שני המועמדים קראו לשינוי המדיניות הכלכלית, אך ביידן אמר כי מקיין "מנותק מדי" כדי להוביל את השינוי המתבקש. הוא ציין שמקיין אמר שהכלכלה האמריקנית איתנה רגע לפני הקריסה הגדולה בוול סטריט. "זה מוכיח עד כמה הוא מנותק", אמר. פיילין הגיבה באומרה שהמועמד הרפובליקני התכוון לכוח העבודה האמריקני. לטענתה, אובמה יפגע בכוח העבודה על ידי העלאת המסים. "העם האמריקאי משתוקק למשהו חדש ושונה", הוסיפה.
פיילין טענה כי הסיבה למשבר הכלכלי טמונה במתירנות השוררת בוול סטריט. לדבריה, "קיימת חמדנות ושחיתות בוול סטריט". בפנייה אישית לעם האמריקני, אמרה כי "אנחנו צריכים להתאחד ולהגיד 'לא עוד'. לא ננוצל יותר על ידי אלה שמנהלים את כספנו. אנחנו צריכים להבטיח שאנשים מבקרים את אלו ששולטים בחסכונותנו. אסור לנו להכניס את עצמנו לחובות או לחרוג ממסגרת האשראי שלנו. כיחידים אנו צריכים לקחת אחריות על הכסף שלנו".
השניים התווכחו ארוכות על עתיד המסים בארה"ב. לדברי פיילין, "אובמה וביידן הצביעו להעלאה הגדולה ביותר במסים. לברק אובמה היו 94 אפשרויות לעזור לאזרחים מן השורה ובכולן הצביע נגד הורדת המסים. אנחנו צריכים לחזק את המגזר הפרטי, ומושלים יצטרכו ללמוד לחיות עם פחות, אבל אנו זקוקים להנחות במס. אובמה תמך בהעלאה גם למשפחות שמרוויחות פחות". ביידן טען מנגד כי "אובמה לא הצביע בעד העלאת המסים. מקיין הצביע בעד העלאה 477 פעמים".
מי אשם בעליית חמאס?
חלק מהעימות נגע במדיניות החוץ של ארצות הברית. לאחר שדנו במלחמה בעירק, שאלה המנחה את שני המועמדים, מי מסוכנת יותר בכל הנוגע לנשק גרעיני - פקיסטן או אירן. ביידן בחר בפקיסטן ואמר כי "בידי פקיסטן קיים נשק גרעיני שיכול לפגוע בישראל ובמדינות המזרח התיכון. אירן עוד לא קרובה לזה". לאחר מכן, התמקד ביידן באי-היציבות השלטונית בפקיסטן, ואמר כי יש לחזק את הדמוקרטיה במדינה כדי למנוע מקבוצות קיצוניות לעלות לשלטון.
פיילין לעומת זאת פתחה דווקא באירן ואמרה כי "אסור לאירן להשיג נשק גרעיני, נקודה. כמובן שישראל נמצאת בסכנה כשאחמדינג'ד המנהיג. הוא אינו שפוי או יציב, הוא אמר שעל ישראל להימחק מהמפה". היא תקפה את המדיניות העתידית של אובמה ואמרה כי "אחמדינג'ד הוא אחד מהמנהיגים שברק אובמה אמר שהוא מסכים להיפגש עמם ללא תנאים מוקדמים. זו הצהרה שעברה את גבול הנאיביות או טעות בשיקול הדעת. זה פשוט מסוכן". ביידן ענה כי זה לא נכון, ואף תקף את מקיין שמסרב להיפגש באופן גורף "אפילו עם ראש מדינה כמו ספרד".
לאחר מכן נשאלו השניים מה משטר בוש עשה ובמה טעה בכל הנוגע לישראל. לדברי פיילין, "פתרון שתי המדינות הוא הפתרון הנכון, והוא יהיה בראש סדר העדיפויות במשטר שלנו. ישראל היא השותפה החזקה והחשובה ביותר שלנו במזרח התיכון, לא נאפשר לשואה שנייה להתרחש". לדבריה, "מטרתנו היא פתרון שתי המדינות והעברת שגרירות ארה"ב לירושלים. ישראל הצליחה לכונן שלום עם מצרים ועם ירדן, ואני בטוחה שנראה עוד הצלחה. זו חייבת להיות התחייבות של ארה"ב".
ביידן טען כי "איש לא היה חבר טוב יותר לישראל ממני. לעולם לא הייתי מצטרף כשותף לאובמה אם לא הייתי בטוח שהוא חולק את אותן הדעות". לדבריו, "בוש התעקש על בחירות ברשות הפלסטינית כשאובמה ואני התנגדנו לכך, והנה החמאס התחזק והפך לשולט. מדיניות הממשל הייתה כישלון". הוא הוסיף כי יחד עם אובמה "נשנה את המדיניות, נתמוך בישראל ובמשא ומתן כדי לוודא שהדברים לא יקרו שוב". הוא הוסיף כי במרבית שנות ממשל בוש, שרת החוץ קונדוליזה רייס לא עשתה מספיק כדי לקדם הסכם, וכי רק בשנה האחרונה הדבר השתנה. עם זאת, הסתייג ביידן ואמר כי אין לכפות הסכם על ישראל: "נשנה המדיניות עם דיפלומטיה אמיתית בה נגבה את ישראל ונאפשר לה לנהל משא ומתן אמיתי, במקום להתעקש על מדיניות כמו זו של הממשל היוצא".
פיילין חייכה ואמרה שהיא "שמחה לדעת ששנינו אוהבים את ישראל. כשאנחנו מדברים על הממשל של בוש, נלמד מטעויות העבר". ביידן ניצל את ההזדמנות לתקוף ואמר כי "העבר הוא הקדמה של העתיד לבוא. השאלה היא עד כמה המדיניות של מקיין תהיה שונה מזו של בוש. לא שמעתי איך זה יהיה שונה מבוש בכל הנוגע לאירן, ישראל ואפגניסטן. אולי היא תהיה, אבל עד עכשיו זה אותו הדבר ואנו יודעים לאן זה הוביל אותנו".
השניים דנו בין היתר גם במלחמה בעירק, בה משרת בנו של ביידן ואליה עתיד להישלח בנה של פיילין. ביידן טען כי אובמה והוא יסיימו את המלחמה בעירק. אובמה היה ממבקריה הראשונים של המלחמה, וקרא לקביעת לוח זמנים ברור בן 16 חודשים לנסיגת הכוחות האמריקניים. פיילין טענה מנגד כי "התוכנית היא הנפת דגל לבן של כניעה".
אז מי ניצח?
מסקרי דעת הקהל עלה כי אמריקאים רבים סבורים שפיילין הצליחה מעל למשוער בעימות, אולם פרשנים מזכירים כי הרקע לכך הוא הציפיות הנמוכות שרבים תלו במושלת אלסקה מלכתחילה. בהקשר הזה, מסכימים הפרשנים, פיילין זכתה. היא הרבתה להשתמש בסלנג ופנתה לאזרח הפשוט, המלווה את ילדיו למשחק ההוקי. היא הצליחה להתעלות מעל הרף הנמוך שקבעה בראיונות לרשתות טלוויזיה בעבר. אך לא היתה זו הופעה מושלמת. פיילין טעתה פעמיים בשמו של מפקד הכוחות האמריקאים באפגניסטן (בכנותה אותו גנרל מקלילן במקום מקירמן).
כאשר נשאלה על משבר הסאבפריים בתחום המשכנתאות העדיפה להדוף את השאלה ולחזור לתחום האנרגיה, בו הרגישה בטוחה. פיילין אף הודתה בתמרוניה כשאמרה לביידן: "אולי אני לא עונה על השאלות שאתה והמנחה רוצים לשמוע, אבל אני מדברת באופן ישיר לעם האמריקאי".
פיילין ניסתה להציג את חסרונה הבולט לעומת ביידן חוסר ניסיון כיתרון. היא הדגישה כי "זה ברור שאני אאוטסיידרית בוושינגטון".
על פי סקר שערכה רשת הטלוויזיה CNN מיד עם תום העימות, 51% מהצופים סברו כי ביידן ניצח. פיילין קיבלה 36% בלבד, ויתר הצופים טענו כי לא היו יכולים לקבוע מי ניצח בעימות.
לעומת זאת, רשת הטלוויזיה "פוקס ניוז" הגיעה למסקנות שונות בתכלית. הרשת ביקשה מצופיה לשלוח מסרונים (אס.אם.אס) במהלך העימות, ולקבוע מי מהם ניצח. על פי הרשת, פיילין זכתה ב-86% מהקולות, בעוד ביידן קיבל 12% בלבד. יש לציין כי הרשת נתפסת בארה"ב כמזוהה עם המפלגה הרפובליקנית.
שני המועמדים לקחו פסק זמן ממסע הבחירות במהלך השבוע האחרון כדי להתכונן לעימות, שהוכרז בפי רבים כאחד האירועים המעניינים והמשמעותיים ביותר בבחירות לנשיאות ארה"ב עד כה. התחזיות צפו כי האירוע הטלוויזיוני ימשוך קהל צופים גדול יותר מהעימות בין המועמדים לנשיאות עצמם, ברק אובמה וג'ון מקיין, שנערך בשבוע שעבר והושיב 52 מיליון בני אדם מול המסכים.
בניגוד לעימות הנשיאותי בשבוע שעבר, לרשות כל אחד מהמועמדים עמד הפעם זמן קצר יותר לתשובות. לכל אחד ניתנו 90 שניות לענות על שאלות המנחה. לאחר מכן הנחתה איפיל דיון בן שתי דקות בכל נושא. העימות כולו נמשך שעה וחצי.