מישהו שומע אותי

עמוק בתוכנו שוכן פוטנציאל רדום אדיר ליצירתיות משולחת רסן, למעורבות מלאת להט ולחמלה חפה מאגו. הפוטנציאל הזה ממתין להשתחרר אל העולם, אם רק כמה מאתנו יהיו נכונים לכך. אבל לרובנו חסר האומץ להכיר בעובדה שזה לא יתרחש מעצמו. בנקודה זו, האבולוציה של המין האנושי דורשת דבר אחד בלבד: השתתפות מודעת, בלב שלם.

מטרת החיים הרוחניים ומשמעות ההארה כבר אינן יכולות להגיע למיצוי בהתעלות מעבר לעולם, כי בתחילתו של האלף השלישי נחוץ מאוד שכולנו נהיה כאן. האמת היא, שאם תקשיבו טוב תשמעו קריאה מהעתיד. התודעה עצמה קוראת לנו. היא זקוקה לנו.

הארה אבולוציונית עוסקת כל כולה ביצירת העתיד. איך תוכל ליצור את העתיד? באמצעות האבולוציה שלך, באמצעות האבולוציה של התודעה שלך. בחירתך להתפתח יוצרת את העתיד, פשוטו כמשמעו. כאשר הרצון החופשי של היחיד מתאחד עם הציווי להתפתח, החיים האנושיים משתנים.

אתה מתחיל לראות את האבולוציה שלך כלא פחות מאשר התחייבות מקודשת. אתה מכיר בכך שהנך חוד החנית של הפוטנציאל האבולוציוני, לפחות בחלק הזה של היקום. כדי לפתח את היכולת המופלאה שלך למודעות נדרשו 14 מיליארד שנים ועכשיו העתיד של תהליך זה כולו נשען על כתפיך ותלוי בבחירותיך.

העתיד אינו נתון. הדברים שיקרו אינם ידועים וקבועים מראש. לעתים קרובות אנחנו נצמדים לתפישות עולם מטאפיזיות האומרות לנו שקיימות כבר תבניות של רמות התפתחות גבוהות יותר, אך זה לא כך. זו דרך חשיבה חדשה: ההכרה בכך שמבני העתיד עדיין צריכים להיקבע ולהיווצר. והם אינם יוצרים את עצמם: הם נוצרים במידה שבה אנשים הניצבים בחוד החנית מעורבים באופן פעיל בתהליך האבולוציוני. רק אנשים המקדימים את זמנם מתחילים ליצור את המבנים או את האפיקים החדשים האלה בתודעה ועם הזמן.

כשהאחרים מתקדמים מעבר לשלבי ההתפתחות הנמוכים יותר, הם פוסעים באפיקים שנסללו על ידי החלוצים האבולוציוניים שקמו לפניהם. כשכמות גדולה מספיק של אנשים פוסעת בנתיב הזה, האפיק מתרחב ומעמיק ובסופו של דבר הופך להיות שלב בהתפתחות שכל אדם עובר דרכו אוטומטית. כך שהאדם המתעורר, הניצב היום בחזית ההתפתחות, נושא על כתפיו אחריות עצומה להיות חלוץ אבולוציוני - להיות זה שחי במקום שנמצא בין ההווה לעתיד, פשוטו כמשמעו. איש אינו יכול לעשות זאת עבורנו.

מה ימריץ אותנו למצוא את האומץ ופתיחות הלב הנחוצים כדי לקחת את חיינו ברצינות מלאה, על מנת שנגיע לנקודה שבה נהיה מוכנים לחבוק את הדחיפות המהממת של הקריאה הבאה מהעתיד? קשה מאוד לגרום לבני אדם להתייחס לצורך להתפתח באותו להט שהיו מרגישים לו חייהם היו בסכנה. אבל הרעיון של ההארה האבולוציונית היא להתפתח לרמה גבוהה של תודעה ומצפון, שבה תתעורר בנו מידה כזו של אכפתיות.

ואם אנחנו רוצים ליצור עתיד מואר באמת, עלינו לשאוב את כוחנו מהמקור הנעלה ביותר. הדבר שמניע אותנו חייב להיות ההכרה החווייתית במה שיכול לקרות - בהדר של האפשרות הזו, במשמעותה, בתחושת המובן והמטרה הנובעים ממנה. רק בהכרה הזו נמצא את האמונה והלהט הנחוצים כדי לאפשר את השינוי שאנחנו כל כך זקוקים לו.