נסללת הדרך למלך קתולי בבריטניה

אלו מהקוראים הצופים בקביעות אחרי התוכנית הטלוויזיה "שושלת טיודור" וחובבי ההיסטוריה האנגלית בוודאי ימצאו את הידיעה הבאה מעניינת במיוחד. ממשלת בריטניה תבטל את החוק בן 300 השנים המונע מקתולים למלוך על המדינה. בנוסף, הדרישה שהמלוכה תעבור בירושה באופן אוטומטי לגבר תעבור רפורמה. מהלך זה יסלול את הדרך לכך שבתו הבכורה של הנסיך וויליאם, אם תהיה כזו, תהפוך ליורשת שלו בכס המלוכה. לפי דיווח ה"גרדיאן" הבריטי, את הרפורמות בחוק הציע כריס בריינט, חבר פרלמנט שמונה על ידי ראש הממשלה גורדון בראון, בשיתוף עם היועץ החדש לענייני חוקה ווילף סטיבנסון.

לפי מקורות יודעי דבר, ממשלת בריטניה מעוניינת להעביר את החוקים החדשים מהר ככל האפשר. במשך השנים, שרים רבים מצאו שהעובדה שלא חוקי הדבר שקתולי ימלוך על המדינה היא מוזרה מאד, אך לא היה להם את האומץ הפוליטי לסכן את מעמדם על ידי ניסיון לשנות את החוק.

חוק הזכויות מ-1688, חוק ההתיישבות מ-1701 וחוק האיחוד מ-1707 הוציאו את הקתולים ואת בנות זוגם משושלת המלוכה ואישרו אך ורק שושלת פרוטסטנטית. במסגרת החוק, לא קתולים ולא אלו הנשואים להם או הנולדים להם מחוץ לנישואין יכולים להיות מועמדים לרשת את המלוכה. החוק דורש גם מהמלך החדש להוקיע את הקתוליות בפני הפרלמנט.

למרות שחוק ההתיישבות מהווה אבן פינה בחוקה הבריטית, מתנגדיו הטילו ספק ברלוונטיות שלו במאה ה-21 וטענו כי הוא ממסד את האפליה על רקע דתי ואת זכות הבכורה השמורה אך ורק לגברים. לפני שמונה שנים, יזם ה"גרדיאן" קמפיין לשינוי החוק. ג'פרי רוברטסון, עורך הדין שייצג את העיתון, אמר אמש (רביעי): "אני מברך על ההחלטה ורואה בה צעד קטן לקראת חוקה הגיונית יותר. חוק ההתיישבות קובע כי הכתר יעבור רק לפרוטסטנטים ולא לאדם המאמין בכנסייה של רומא או מתחתן עם בפטיסטית, שלא להזכיר מוסלמית, הינדואיסטית, יהודיה וכדומה", אמר.

"חקיקה ארכאית זו מקדשת את חוסר הסובלנות הדתית ומעגנת אותה בחוקה. במטרה להיות מלך, עליך להיות גבר לבן ופרוטסטנטי – צאצא של הנסיכה סופיה מהאנובר. זוהי אפליה מינית בוטה והפרה של זכויות האדם", הוסיף. הצעד הבא, לדבריו של רוברטסון, הוא לבטל את ההשקפה שראש המדינה מתמנה לתפקיד אך ורק בירושה.

הכנסייה האנגליקנית היא המוסד הנוצרי התיאולוגי הרשמי של אנגליה, החל מהמאה השישית. הכנסייה נוסדה רשמית בפרישת אנגליה מהכנסייה הקתולית במאה ה?16, במהלך כהונתו של המלך הנרי השמיני. באותה תקופה פשטה גם הרפורמה הפרוטסטנטית ברחבי אירופה בהובלת מרטין לותר הגרמני. למעשה, הנרי השמיני ייסד את הכנסייה האנגליקנית כמוסד עצמאי שהוא עומד בראשו, המנותק מסמכותו של האפיפיור ברומא, לאחר שנתקל בסירוב הוותיקן לאשר את גירושיו מקתרין מארגון ונישואיו השניים לאן מבוליין. עקרונות הכנסייה האנגליקנית שונים מאלו של הקתולית במידה מועטה.