הפיגוע שלא היה?

לפני שלושה ימים דיווחו אמצעי התקשורת על פיגוע דריסה נוסף בירושלים. שוב ערבי ישראלי, שוב תושב מזרח ירושלים ושוב קצין גיבור שהציל את המצב. מיד בתום האירוע מיהרו הרמטכ"ל גבי אשכנזי ושר הביטחון אהוד ברק להתקשר ולברך את הקצין על כך שהצליח למנוע מסע הרג רחב יותר.

אין ספק, מדובר בדפוס חבלני חדש ומדאיג בעידן שאחרי בניית גדר ההפרדה: מחבל בודד, שאיננו קשור לשום ארגון, מגיע על דעת עצמו לבצע פיגוע מבלי לתאם זאת אם איש, וכוחות הביטחון נשארים חסרי אונים. הגדיל לעשות הפרשן הצבאי של ערוץ 10 אלון בן דוד, שהגדיר את התופעה החדשה כ"הפרטה של הטרור": כל ערבי בעל תודעה פוליטית יכול פשוט לקום ולבצע פיגוע, ללא צורך ברשת ובמימון של תומכים. פחד אלוהים.

שני פיגועי הדריסה הקודמים יצרו דפוס ברור של הטרור העכשווי. עם זאת, על פי העדויות בשטח יש מקום לתהות האם ניתן לשייך את אירוע הדריסה האחרון לדפוס זה. במשטרה מיהרו לקבוע נחרצות כי מדובר בפיגוע ולא בתאונת דרכים כפי שטוענת המשפחה, התקשורת לא שאלה שאלות או העלתה תהיות וכך דיווחה התקשורת.

בעצם, המסקנות כבר נקבעו על ידי העיתונאים ועל ידי הדרג הפוליטי והצבאי, אז למה שמישהו ייתן לעובדות בשטח לבלבל אותם, או להכניס ספק בלבו? המחבל הנוכחי הוא קאסם אל-מוגרבי, צעיר בן 17, בחור חילוני לגמרי וללא שום השתייכות פוליטית. בהתחשב בכך שלא הותיר כל קלטת או מכתב אשר יעיד על כוונותיו, ובהתחשב בשיחת הטלפון לאביו שקדמה במעט לאירוע, ובה הודיע שהוא בדרכו הביתה, קשה להאמין שתכנן את האירוע. עוסדה זאת מצריכה, לכל הפחות, בדיקה נוספת, מעמיקה יותר.

אולם כיוון שעובדות אלו לא עולות בקנה אחד עם הפרופיל המקובל של מחבל, נדמה שחיפשה המשטרה מניע אשר יפתור את הסתירות. לא חמאס, לא הג'יהאד, לא גדודי עז א דין אל קסאם, לא פתח: הפיגוע בוצע בשל סירובה של בת דודתו להנשא לו! כמה רומנטי, כמה אנושי, כמה אמיתי. אבל מה, קצת מפוקפק.

האם האפשרות של תאונת דרכים אינה פיתרון הגיוני הרבה יותר שיכול לספק הסבר למה שהתרחש? הבה נתבונן בעובדות בשטח - הרכב של הצעיר חצה במהירות רבה את הצומת ונטה שמאלה, מה שגרם להתנגשות בקבוצת חיילים שהמתינה במעבר החצייה. נטייתו של הרכב שמאלה יכולה להעיד שהיה בכוונתו, אולי, לפנות שמאלה, אך בשל המהירות איבד שליטה על רכבו והתנגש בלובשי המדים. הראיות של המשטרה לכך שהיה פיגוע היא העובדה שלא נמצאו סימני בלימה על הכביש, ושהנפגעים היו חיילים. אולם כדאי לזכור שהצעיר הוא בן 17, וללא רשיון נהיגה, כלומר גם ללא נסיון רב על הכביש. ידוע כי תאונות רבות של נהגים ללא נסיון מתרחשות כאשר הם חשים שהם מאבדים שליטה על כלי הרכב ולוחצים בטעות על דוושת הגז במקום על דוושת הבלם. האם יתכן שזה מה שקרה לנהג? איך נהיה בטוחים שלא?

יתרה מכך, לאחר שהתנגש אל-מוגרבי בקבוצת החיילים נעצר הרכב, ועל פי עדות הקצין שירה בו הנהג היה עדיין בין החיים, אך שרוי ב"הפוגה קלה" או ב"הססנות" לגבי המשך הפיגוע. אולי הוא היה פצוע בהלם לאחר התאונה לה גרם? לעולם לא נדע. הקצין הגיע אל הרכב וירה בו 11 כדורים כדי לוודא הריגה. גם אם היה הירי לא מוצדק, כל עוד נתפס כך בעיני סגן אלעד אמיר, אין לבוא אליו בטענות, שכן חשב שבא להגנת הציבור. אין הוא אחראי לכך שנוצרה בישראל אווירה שבה 20 אחוזים מתושביה נחשבים טרוריסטים שממתינים רק להתפוצץ. הסיבות לכך רבות ומגוונות, ואין זה המקום לדון בהם.

אולם נראה שהמשטרה, הרמטכ"ל, שר הביטחון, והתקשורת התעקשו להוכיח את שקבעו מראש, מבלי לטרוח לבדוק את העובדות. ואחרי שיחות האיחולים והילולי הגיבורים, לכו תגידו לסגן אלעד אמיר ולכל המברכים שאולי טעה. עכשיו כבר מאוחר מדי לבדוק את העובדות.

כאשר כל הגופים הללו בודקים את המקרה הפרטי רק על בסיס התפיסה המוקדמת שלהם, המסקנה בלתי נמנעת. למרות זאת, הרשו לי להציע מסקנה נוספת: אם נקלעתם לזירת תאונה, לא כדאי לכם להיות ערבים.