פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלקקים ובוכים

      מול מדפי המתוקים של ביסלק עמדה ת"נ בסכנה לטבוע סופית בגלי הנוסטלגיה. אך דווקא הזיכרונות האותנטיים ממשחקי הילדות שעל המדפים גילו לה שטוב להיות כאן ועכשיו

      רק לפני שבועות ספורים כתבתי פה על נוסטלגיה, והנה חוזר הנושא לרדוף אותי - ממש כמו מטאפורה לעבר עצמו. אני משתדלת להזכיר לעצמי את אותן קלישאות רוחניות הטוענות שלכל דבר יש סיבה, אבל עם קלישאות אי אפשר ללכת למכולת, להתברבר מול מדפי העוגיות, לקחת סרט מהאוזן ולהתכרבל מול המסך.

      גם לא ברור לי מדוע אני מתהלכת בעולם כחולת געגועים, הרי זה לא שהעבר שלי היה הרבה יותר טוב. אני מניחה שזה בסך הכל עוד סימפטום לקושי שלי לקבל החלטות ולידיעה שאיפשהו ביקום מסתובבות להן כל הדרכים שבהן לא פניתי. ממש כמו "דלתות מסתובבות", רק בלי גווינת פאלטרו המעצבנת. כל הדברים שיכולתי לעשות וכל האנשים שאיתם יכולתי לעשות אותם, חיים להם ביקום מקביל, שאולי טוב יותר מזה שאני נמצאת בו כעת. למען האמת, אפילו הילדות שלי לא היתה מאושרת במיוחד אך עדיין, הלוואי והייתי יכולה לחזור אליה, רק כדי להזהיר את עצמי מפני פניות לא נכונות.

      אולי בגלל זה בער בי פתאום החשק לבקר בביסלק, מקום שמתהדר במטרה לספק שוב את חוויית הילדות. פעם, באיזה לילה הזוי, עברתי שם שיכורה מכדי לזכור מה היה. עכשיו הרגשתי מוכנה להכניס את האירוע לרשימת האירועים שאפשר יהיה להתגעגע אליהם עוד מעט.

      אל תתנו למקרר הגלידה להטעות אתכם, אמנם ביסלק הוא מקום רק של מתוקים, אבל ממש לא רק של גלידה. התפריט מורה על "אפיפיות" (וופל בלגי), "חמיטיות" (פנקייקים קטנים) ו"ביסלק", שזו לחמניית חמאה שממלאים אותה בגלידה. אני החלטתי להיות צנועה יותר ולהסתפק בדיל של הפוך ובריוש עם ממרח מתוק (18 שקל). בין שלל הממרחים, כמו שזיפים או אגסים ביין, בחרתי בריבת חלב עם פקאנים מסוכרים. יש אנשים שבעבורם לחמנייה עם שוקולד היא טעם הילדות, ואילו בעבורי זה הדולסה דה לצ'ה של סבתא. הבריוש היה טרי ומתוק במידה הנכונה וריבת החלב, שהגיעה בצנצנת זכוכית קטנטנה, היתה מושלמת כמעט כמו זו שאצל סבתא. ההפוך, בניגוד לכל הציפיות ממקום של גלידה ומתוקים, היה אחד הטובים ששתיתי לאחרונה.

      כל אלו גרמו לצביטה קטנה בלב על הילדה החולמנית שהייתי פעם. וקצת לפני הדמעות, שעמדו על נקודת הזינוק בעיני וכבר התכוננו לרוץ היישר אל הלחיים, קלטתי את מה שחמק ממני באותו ביקור לילי - על הבר הקטן שמסביב ניצבים להם כל אותם משחקי ילדות של פעם: קובייה הונגרית, טאקי, צוללות והדגים המסתובבים שצריך לדוג בחכה קטנה. אוך, כמה שאני שונאת את המשחקים האלו. כמה ששנאתי אותם אז. הרי כל מה שרציתי באותם ימים היה לדמיין שאני נסיכה הפוגשת באיזה נסיך עם אזרחות אמריקאית וסוסיתא לבנה. והנה עכשיו, כשכבר אינני נתונה לגחמותיהן של החברות מסביב, אף אחד לא יכול להכריח אותי להשתעמם בעוד איזה משחק מחשבה או אסטרטגיה. אני יכולה ללגום קפה מצוין ולהמשיך לפנטז כאוות נפשי. אני מניחה שהחזרה לילדות בביסלק, דווקא בגלל הנוסטלגיה החמימה, גרמה לי להעריך יותר את חיי הבוגרים. אז, תודה.

      "חשוב על העבר רק במידה שהוא גורם לך אושר" (אליזבת בנט מנסה לחנך את מיסטר דארסי ואותי ב"גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטן).

      בקטנה
      סקס אפיל: במובן הפדופילי
      אנשים: סקרנים וקבועים
      עיצוב: מתוק
      שירות: מנחם כמו אמא
      הפוך: 11 שקל, של DADA
      ליד הקפה: עוגיית ריבה קטנה ומתוקה
      גישה לנכים: כניסה יש שירותים אין
      טיפ: לנסות גם את הגלידה, בייחוד את זו שבטעם מרשמלו
      שורה תחתונה: נוסטלגיה מתוקה

      ביסלק. נחלת בנימין 61. טל' 6735958. פתוח: א'-ה' 7:30 –01:00 ו' 07:30 – 02:00
      שבת 11:00 – 02:00