כינורות ששרדו את השואה ינגנו בירושלים

16 כינורות שהיו שייכים לניצולי שואה – בהם כינור שבתיקו הבריחו חומרי נפץ בעזרתם פוצץ מחנה צבאי נאצי – יככבו היום (רביעי) בקונצרט מיוחד בירושלים. "לכל כינור סיפור משלו", אמר אמנון ויינשטיין בן ה-69, שיחד עם בנו מתקן כינורות ישנים אותם הוא אוסף מכל קצוות אירופה.

ויינשטיין, יצרן כינורות, אמר כי קיבל את כלי הנגינה כשרובם שבורים. על כולם צויר מגן דוד, עדות לבעליהם הקודמים. "המורשת של היהודים שניגנו בכינורות נולדה שנית באמצעות תיקונם", אמר ויינשטיין, שאיבד את רוב משפחתו בשואה.

נגנים ינגנו בכינורות היום בפעם הראשונה מזה עשרות שנים בקונצרט ששמו "כינורות התקווה" שעורכות התזמורת הסימפונית של רעננה והתזמורת הפילהרמונית של איסטנבול. הווירטואוז הידוע שלמה מינץ ינגן באחד מהם. אחד מהכינורות, הנקרא "כינורו של מוט'לה", היה שייך בעבר לילד יהודי בן 12, שניגן בפני קצינים נאצים בביילרוס ב-1944. מוט'לה הצטרף לפרטיזנים בכפר הסמוך לאוקראינה, וכבש את לב הנאצים באזור.

"יום אחד הגרמנים שמעו אותו מנגן ברחובות והורו לו לבוא ולהופיע בפניהם כל לילה בבסיסם בעיר", אמר ספי הנגבי, שאביו ניגן לצד מוט'לה במחנה פרטיזני. לאחר כל הופעה, החביא מוט'לה את כינורו בבניין והסתובב ברחוב עם התיק הריק. כשחזר לבניין, היה התיק מלא בחומרי נפץ אותם דחף מוט'לה לתוך סדקים בבניין ולבסוף פוצץ אותם, סיפר הנגבי.

מוט'לה נהרג במארב גרמני ומשפחת הנגבי הביאה את כינורו לישראל, שם שכן בתיק במשך עשורים. ויינשטיין תיקן אותו לפני שמונה שנים. הכינור העתיק ביותר בקבוצה נתרם לתזמורת הפילהרמונית של אוסלו על ידי הכנר הנורווגי אולי בול. ארנסט גלייזר, מוזיקאי יהודי, היה אמור לנגן בו בעיר ברגן שנכבשה על ידי הנאצים ב-1941, אך הקונצרט הפסק לאחר שצעירים נאצים החלו להתפרע ואיימו לבצע לינץ' בגלייזר על כך שהוא "מטמא" את כלי הנגינה.