הצל שלי ואני

פרמקלצ'ר (permaculture) היא שיטת תכנון סביבה רחבת היקף השואבת את השראתה מהתבוננות בטבע וניסיון מתמיד להחיל את עקרונותיו וסודות הפוריות וההתחדשות שלו על מערכות אקולוגיות מעשה ידי אדם. היא גוף ידע ענק, גדל ומתפתח בהתמדה ונוגע כמעט בכל תחומי החיים. הנה רעיונות ועצות מעשיות לתכנון הסביבה המיידית של כל אחד, והפעם – מטפסים.

מטפסים הם צמחי ג'ונגל ערמומיים שלמדו להסתמך על צמחים מבוגרים מהם ולגנוב את התור בדרך אל האור. רבים מהם מצטיינים בצימוח מהיר, חוסן, פריחה מרהיבה וריח נפלא. מה שפחות ידוע עליהם הוא התפקידים היחודיים שיש להם בגן ובית האקולוגי: ויסות טמפרטורה והצללה, פרי ומשיכה של בעלי חיים מועילים.

אלמנט סופר קלאסי בארכיטקטורה ירוקה הוא ה"ויטרינה" הדרומית. הוא מתבסס על צירוף גאוני של שתי עובדות פשוטות: בקיץ השמש יותר גבוהה בשמיים ובחורף יותר נמוכה, ושבקיץ מטפסים נשירים מלבלבים ובחורף הם קרחים.

כדי להתחיל, מתכננים פתח גדול בצד הדרומי של הבית: חלון, ויטרינה עם דלת זכוכית או אף מבנה דמוי חממה. בצמוד אליו שותלים מטפסים נשירים מהירים. בעיקר גפן. בחורף אור השמש הנמוכה יחדור מבעד לענפי הגפן הקרחים והזגוגית אל תוך הבית וייצור שם חימום פאסיבי יעיל בדמות "אפקט חממה". בקיץ, אחוז הקרינה החודר דרך הפתח הוא מופחת בהרבה, בגלל הזוית הגבוהה של השמש, בנוסף, הגפן, עם קצת תמיכה מצידינו, תטפס על פני הזגוגיות, תבטל את אפקט החממה ותעטוף אותנו, יושבי הבית, באור ירקרק רענן ורך, החודר אל הבית מסונן וקריר מבעד לעלים.

קיים ניסיון עולמי עצום ביישום הפטנט הזה והתאמתו לתנאים שונים, זוהי אחת השיטות הנפוצות ליצירה של מה שנקרא "אקלים פאסיבי", כלומר, תכנון נכון שיש לו השפעה גדולה על ויסות הטמפרטורה בבית, ללא כל השקעת אנרגיה. כל מי שטייל פעם בפקיעין (הכפר ההיסטורי בגליל) ראה את סוכות הגפנים כמעט על כל הגגות, זהו אולי האלמנט הבולט והמקסים ביותר במראה נוף הכפר. הוא מספק ליושבי הבתים לא רק שפע פרי וגג מוצל לשבת תחתיו בקיץ, אלא אף משפיע באופן דרמטי על הטמפרטורה בתוך הבית.

תפקיד חשוב נוסף של מטפסים בגן האקולוגי הוא משיכה של בעלי חיים מועילים. מטפסים מושכי ציפורים הם, למשל: אספרג, גפניות, טקומית ויערה. סוגים רבים של פרחי מטפסים מושכים צופיות. נוכחות הציפורים בגן, מלבד היותה משמחת לב אוזן ועין, חשובה לאיזון ביולוגי של אוכלוסיית החי בגן. ציפורים אוכלות חרקים זחלים וכנימות. גם אם הן מנקרות בתותים לפעמים, התועלת שבהן מרובה מן הנזק.

מטפסים גם מושכים חרקים שמאביקים, באותה הזדמנות, גם את עצי הפרי והירקות. פרפרים מספקים תענוג אסטטי צרוף. מי שחושש מדבורים או אלרגי, מוטב שירחיק את המטפסים הפורחים מפתח הבית או ממקומות מעבר מרכזיים. מניסיוני, גם גפנית פורחת רוחשת והומה מרוב דבורים כל תחילת קיץ, ממש בכניסה לביתי, לא גרמה מעולם לעקיצה. הדבורים בכזאת אקסטאזה, הן בכלל לא שמות לב שאנחנו שם.

תכונה מועילה נוספת היא הפרי, כמובן. גישת הפרמקלצ'ר היא תמיד להעדיף צמחים המשלבים תכונות של תועלת ונוי. התוצאה מזינה ואקולוגית ולבטח לא פחות יפה. הגפן יתפשט כמעט על פני כל מרחב שנספק לו. דווקא צמח הגפן הבודד על פני פרגולה יהיה הבריא והפורה ביותר, גם אם ידרוש מאתנו יותר סבלנות. קיימים המון זנים, וכדאי להתייעץ ולברר עליהם לפני שבוחרים. לעונת ההבשלה משמעות יתרה, שכן פרי המבשיל מאוחר חשוף יותר להתקפה של זבוב הים התיכון מפרי מבכיר.


הקיווי הוא מטפס מלא חן בעל עלים גדולים ומרשימים. יש צורך בשתילה של צמח זכר לשם הפריה. אבל הפסיפלורה מנצחת תמיד - היא יפיפייה אקזוטית, בעלת פרח בלתי רגיל למראה ופרי בלתי רגיל בטעם. היא מהירה חסונה וקלה לטיפול. רגישה לקור ולכן מתאימה בעיקר לאזורים חמים או מוגנים בחורף ומתאימה מאד לפרגולות וסוכות. מצוינת בתור "צמח חלוץ" ואהובה על ילדים.

ויש לנו עוד חבר אחד במחלקת המטפסים נושאי הפרי, חשאי, מוכר רק ליודעי דבר, אפוף מסתורין וקסם אישי אבל גם יודע לעשות את העבודה חלק ומקצועי, ג'יימס בונד של הבוטניקה הגננית. נגלה בכתבה הבאה.