פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נפאל הרחוקה

      נשים מנפאל שעובדות בארץ בעיקר בסיעוד, מתכנסות כדי לבין את הזכויות שלהן וכדי לדעת שפה יש שוויון

      את נאומה של יעל דיין, מחזיקת תיק הרווחה בעיריית תל-אביב – יפו וסגנית ראש העירייה, ב יום עיון שהוקדש להתארגנות והעצמה של נשים נפאליות העובדות בישראל, שהתקיים השבוע, קטעו צעקות של אישה מבוגרת ששאלה מדוע להעצים נשים מנפאל כשיש נשים מזרחיות שסובלות מאפליה. הקהל מיהר להסות את האישה אך היא המשיכה למחות גם כשהתברר שרעיון ההעצמה משותף לארגון הפמיניסטי המזרחי "אחותי", ולמסיל"ה, מרכז סיוע ומידע למהגרי עבודה ופליטים. בסופו של דבר נרגעה המתלוננת והכנס נמשך כמתוכנן.

      בעיקר שותקות

      נשות תנועת מסיל"ה ו"אחותי" החליטו להקים קבוצה להעצמת נשים נפאליות לאחר שנחשפו לסבלן "הנשים המשכילות, דוברות האנגלית, נדחפות על- ידי משפחותיהן לארצות אחרות על מנת לשפר את תנאי החיים של בני המשפחה. נשים אלו ניזונות ממסר כפול - מצד אחד הן תורמות ומקדמות את כלכלת המשפחה באמצעות התשלומים הקבועים שהן שולחות, אך מצד שני הן נחשבות ל 'אמהות לא טובות' שנטשו את ילדיהן, לרוב לתקופות ממושכות וזאת ללא ביקורים. האנשים בישראל לא באמת רואים את עובדות הסיעוד. הן נתפסות לא פעם כשקופות. כהמשך בלתי מורגש של הקשיש או הקשישה שהן מלוות. הבדידות, הניכור החברתי ושעות העבודה הארוכות גוזרים על נשים אלו מציאות קשה ומתסכלת, ואנו פוגשות לא אחת בנשים שבעיקר שותקות." נכתב בהזמנה לכנס.

      פעם הייתי מורה

      קבוצת הנשים הנפאליות נפגשת כבר למעלה משנה, מדי שבועיים. את הקבוצה מלווה היועצת הארגונית אורנה רבינוביץ'-פונדק, המסייעת להן ליצור סביבה תומכת, לאתר נשים נוספות מהקהילה ולארגן טיולים וימי עיון. הנשים המשתתפות בקבוצה מעניקות סיוע אישי לנשים אחרות החוות קשיים וגם מפיצות מידע בנושא זכויות בריאות ורווחה.

      "אני נמצאת בישראל כארבע שנים" סיפרה לקסמי גירי, אחת המשתתפות בקבוצה, שעובדת כמטפלת "בנפאל עבדתי כמורה אבל היו בעיות כלכליות והחלטתי לבוא ולעבוד בישראל. הייתי מפוחדת ולא ידעתי מה הזכויות שלי. אחרי שהמשטרה עצרה חברה הודית שלי ברחוב הרמתי טלפון לקו-לעובד, הם עזרו לי ודרכם הגעתי למסיל"ה. בקבוצת הנשים אני לומדת על הזכויות שלי וככה אני יכולה לעזור לאנשים אחרים. אני ושאר הנשים יוצאות לטיולים יחד עם הקבוצה ונהנות לטייל ולהכיר ישראלים. הטיולים חשובים כי הטבע של העבודה שלנו הוא להיות סגורות עשרים וארבע שעות בתוך הבית".

      מצפים לחוקה שוויונית

      משתתפת נוספת בקבוצה סיפרה כי "לפני שהגעתי לקבוצה פחדתי מהמעבידים שלי. כיום אני יכולה לדבר איתם כי אני יודעת מהם החוקים. התחלתי לעזור לנשים אחרות ואני גאה בעצמי. אסור לאף אחד לשכוח שאנחנו בני –אדם. אנחנו צריכות זמן חופשי להביע את רגשותינו ולהיות עם חברינו. העזרה והתמיכה שאני מקבלת מהקבוצה עוברת ממני לכולם. אני עוזרת גם לעובדים הפיליפינים גם לאלו מסרילנקה וגם להודים. אני מקווה שאוכל להביא את השינוי גם לנפאל. בישראל יש הרבה זכויות לנשים ובנפאל אסור לנשים להוציא דרכון בלי גבר שמלווה."

      גם שגריר נפאל בישראל, בייזנט טפלייה, שהשתתף בכנס, הביע תקווה כי החוקה החדשה של מדינתו, שבמאי השנה הוכרז בה על ביטול המלוכה והקמת רפובליקה דמוקרטית תחתיה, תהייה חוקה שוונית שתיטיב עם הנשים הנפאליות.