פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הבחירות בקידמה

      דברים בסיסיים כמו אור השמש, מרחב מחייה ועוד, נמנעים מבעלי החיים בגלל הקידמה שלנו. דדי שי לא מאשים, אבל לוקח אחריות

      התנועה להגנת הסביבה, משלביה המוקדמים, גילתה מידה של ביקורתיות כלפי מושג ה"קידמה", וההבטחה שלה לעתיד טוב יותר. בניגוד לתפיסה על-פיה התקדמות טכנולוגית מביאה בהכרח במקביל גם ליצירת חברה אנושית טובה יותר, המחשבה הסביבתית הצביעה על כך שניתן לראות גם השפעות שליליות להתקדמות הטכנולוגית – כמו בזבוז משאבי הטבע וזיהום הסביבה. אבל יותר מבכל תחום אחר, ניתן לראות השפעות מזיקות של הקידמה ביחסנו אל בעלי-החיים.

      אנטיביוטיקה

      גילוי האנטיביוטיקה, למשל, היה אחת הברכות הגדולות ביותר של הקידמה למין האנושי, ולמרות זאת, בשביל בעלי-חיים במשקים הוא בישר בעיקר חדשות רעות- מכיוון שהוא מה שאפשר לעבור לגידול האינטנסיבי הנהוג כיום: לא היה ניתן לצופף בעלי-חיים בצפיפות של אלפים במבנה סגור אחד, כפי שעושים במשקים המודרניים, ללא שימוש קבוע באנטיביוטיקה שתמנע התפרצות של מגיפות שצפויות להתפרץ בתנאים אלו.

      תזונה

      גם ההתקדמות במדעי התזונה מאפשרת כיום להחזיק בעלי-חיים בתנאים יותר גרועים. אם בעבר זה היה בלתי אפשרי להחזיק בעלי-חיים במבנים סגורים, מכיוון שהחשיפה לשמש הייתה הכרחית כדי לאפשר להם לפתח ויטמין D, היום ניתן פשוט להעשיר את התזונה שלהם בוויטמין באופן מלאכותי, ובצורה זו לאפשר את קיומם של משקים בהם בעלי-החיים סגורים כל חייהם בלי לראות את אור השמש.

      גנטיקה

      כנראה שהאסון הגדול ביותר לרווחתם של בעלי-החיים היה התפתחות הידע בתחום הגנטיקה, שאפשר לנו לבצע מניפולציות מכוונת על התכונות התורשתיות של בעלי-החיים. החל מהמאה ה-18 החלו לברור באופן מכוון בעלי-חיים כדי לבודד בהם תכונות שמתאימות אותן יותר לשימוש חקלאי – כלומר, גדילה מהירה במקרה של בעלי-חיים המגודלים לבשר, או תנובה מוגברת של ביצים וחלב לבעלי-חיים שמגודלים לתעשיות אלו. אבל מה שרצוי מבחינה כלכלית לחקלאים, לא תואם את מה שרצוי לבעלי-החיים מבחינה בריאותית, והתוצאה כיום היא תרנגולים שגדלים כל-כך מהר עד שהם בקושי מסוגלים לשאת את משקל הגוף שלהם, או פרות שמניבות כמות כה גבוהה של חלב, שמשקל העטינים שלהם לוחץ עליהם באופן תמידי, והן קורסות תחת הנטל תוך כמה שנים.

      הקדמה לא באמת אשמה

      עם זאת, יהיה זה נמהר מדי להאשים את הקידמה כשלעצמה ביחס הקשה שלנו לבעלי-חיים. בניגוד להשקפות רומנטיות שמנסות להציג כאילו בתרבויות פחות מתקדמות היחס לבעלי-חיים היה יחס של יותר "קרבה לטבע" ו"כבוד לבעלי-החיים", האמת המצערת היא שגם לפני עליית המודרניזציה היחס לבעלי-חיים היה קשה מאוד. לאנשים בעבר הייתה אמנם פחות אפשרות טכנית לפגוע בבעלי-חיים, אבל במידה שהייתה להם את האפשרות היחס שלהם לבעלי-החיים היה לרוב גרוע לא פחות מאשר בימינו.

      אכזריות עתיקה שלא קשורה לקדמה

      פיטום אווזים, למשל, אחת מהתופעות האכזריות ביותר בחקלאות בעלי-חיים, היא גם אחת מהעתיקות ביותר, והיתה נהוגה כבר במצרים העתיקה. תופעות אכזריות נוספות כמו גדיעת קרניים, צריבת סימנים על הגוף למטרות זיהוי, גם הן אינן מיוחדות דווקא למשקים המודרניים אלא היו קיימות כבר מאות בשנים.


      .

      רק אנחנו אשמים

      אז זה לא יהיה נכון להאשים את התקדמות המדע ביחס שלנו כלפי בעלי-החיים, אלא רק את השימוש לרעה שאנחנו עושים בידע המדעי שצברנו. אנחנו לא צריכים לגנות את הקידמה כשלעצמה, אלא לנסות לפתח במקביל לקידמה המדעית, המאפשרת לנו למצוא דרכים חדשות ויצירתיות למרר את חייהם של בעלי-החיים, גם קידמה מוסרית, המכירה יותר ויותר בכך שגם להם יש רגשות, ושצריך להפסיק להתייחס אליהם כמו אל חפצים לשימושנו, שניתן לנו לעשות בהם ככל העולה על רוחנו.