גם אבו מאזן זועק חמאס

זה לא סוד שלאבו מאזן נמאס מהתפקיד שלו. בסביבה שלו נפוצו לא פעם שמועות שהוא מתכוון לשבור את הכלים ולהתפטר. הוא כועס על אולמרט, על לבני, על ברק, על בוש, על רייס וכמובן על חמאס. נמאס לו לנהל משא ומתן מרחיק לכת אך לראות שבשטח אף מאחז בלתי חוקי לא מפונה, נמאס לו מהרחבת ההתנחלויות, נמאס לו מהגיבוי האמריקאי לעמדות הישראליות. אולם יותר מהכל, נמאס לו מהאיומים של חמאס.

אם הכל היה מתבצע כשורה, היה יושב ראש הרשות הפלסטינית מקיים את הבטחתו ופורש מכס הנשיאות בינואר 2009. אולם במזרח התיכון שום דבר אינו מתבצע כמתוכנן. בזמן האחרון מתפרסמים דיווחים לפיהם אבו מאזן שוקל ברצינות להאריך את כהונתו בחצי שנה או בשנה נוספת. הוא כבר עירב יועצים משפטיים, שנתנו לו גושפנקא לכך, וכעת נותר לו רק להחליט באופן סופי כי הוא נשאר. מה שמפליא הוא שאבו מאזן מתכוון להאריך את כהונתו לא משום שהוא מעוניין להשלים את המגעים להסדר שלום עם ישראל, אלא מתוך חשש מהשתלטות חמאס על הגדה המערבית ועל כס השלטון.

מספיק היה לשמוע השבוע את ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, כדי להבין את חששו של אבו מאזן. לאחר שדווח שאבו מאזן חוזר בו מכוונתו לפרוש, אמר משעל כי שלטונו של היושב ראש לא יהיה לגיטימי לאחר ינואר 2009. אמירה מסוג זה משמעה הכרזת מלחמה של חמאס על הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. כל עוד אין בנמצא יורש שעשוי לזכות בנשיאות הרשות הפלסטינית (ברגותי הפופולרי עדיין בכלא), אין לאבו מאזן שום כוונה להעביר את השלטון לחמאס. מבט קצר בכוחותיו של אבו מאזן עוצרים פעילי חמאס בגדה ופושטים על מסגדיהם ומוסדותיהם, מסביר היטב כמה הוא מתעב את הארגון האיסלמי.

ינואר 2009 הולך ומתקרב. אם יחליט אבו מאזן להישאר על כסאו, הוא צפוי לעמוד בפני עימות עם חמאס. התרחיש האופטימי: פעיליו של אבו מאזן ידכאו במהרה את ההתקוממות. התרחיש הפסימי: חמאס יכפה על אבו מאזן להתפטר ואולי אף יצליח להשתלט על הגדה. קיימת גם אפשרות לפיה אבו מאזן יחליט לפרוש מתפקידו כפי שהבטיח, ואז הכול פתוח. ייתכן שראש הממשלה סלאם פיאד יזכה בתפקיד, ייתכן שאבו עלא, וייתכן גם שחמאס יגרוף את כל הקופה. כל תרחיש באשר הוא משפיע מיידית על חיינו בישראל. בין מיקוח קואליציוני למשנהו, חייבים שרי ממשלתנו להבין: ייתכן שעוד שלושה חודשים אבו מאזן ייצא מלשכתו, וחמאס ייכנס. הזמן, כרגיל, לא פועל לטובתנו.