( צילום: אלכס זגוניקוב, עריכת וידאו: יאיר דניאל)
16 שנות מאסר נגזרו היום (חמישי) על ירון ברכה, בן 28 מיהוד, שהורשע לפני ארבעה חודשים בהריגתם של שישה בני אדם, בהם אחיו התאום וחמישה עובדי "אגד", בתאונה שהתרחשה בצומת גינתון במרץ 2007. ברכה הורשע בשישה סעיפי הריגה וכן בשימוש בסם, כשנהג במהירות של 171 קמ"ש. בנוסף, בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לפסול את רישיון הנהיגה שלו לצמיתות ונגזרו עליו גם ארבע שנות מאסר על תנאי.
בני משפחתו של ברכה החלו להתפרע בבית המשפט, צעקו לעבר משפחות ההרוגים ותקפו באלימות צלמים מכלי התקשורת שהיו במקום. "מה עשיתם לנו", קראו, "הם הרסו אותנו". עורך דינו של ברכה, אורון אילון, טען כי "גזר הדין הוזמן על ידי התקשורת", והודיע כי יש בכוונתו לערער על העונש.
השופטת ד"ר עדנה הגלר כתבה בהחלטתה, כי "קולות ההרוגים, כולל אחיו של הנאשם, נשמעים בחלל בית המשפט. אין מדובר בתיק תאונת דרכים. מדובר בתיק של שישה הרוגים, שש עבירות הריגה". השופטת אמרה כי היא מבינה את הכאב של משפחת ברכה, וכי ברכה יישא את כאב מות אחיו כל ימי חייו. "התנהגותו אינה בבחינת רשלנות סתם", קבעה, וציינה כי התאונה התרחשה לאחר שברכה הורשע בעבירת סמים ונידון לשלושה חודשי מאסר על תנאי. "כל פרט ופרט בדרכו של הנאשם מצביע על עזות מצח, והיא זו שהביאה להרשעתו", כתבה.
"רוצה להרצות בפני תלמידים"
התאונה הקשה אירעה כאשר ברכה ואחיו התאום אייל שבו מחתונה משפחתית והיו בדרכם בחזרה לביתם שביהוד. ברכה נהג באותו לילה כשהוא נתון בהשפעת אלכוהול וכן בהשפעת סמים מסוג קוקאין ומריחואנה. כשהגיע ברכה לצומת גינתון, חצה את הצומת כשהרמזור הורה אדום והוא במהירות של 171 קמ"ש. עדותם של עדי הראייה לתאונה, כמו גם ממצאי הזירה שבה התרחשה התאונה, הצביעו על כך שברכה כלל לא ניסה לעצור את רכבו בטרם נכנס לצומת.
כשחצה את הצומת פגע ברכה ברכב מסוג יונדאי גטס שהחל לחצות את הצומת מכיוון גינתון ובן-שמן. ברכב ישבו עובדי "אגד" שחזרו בתום יום עבודתם לביתם. כתוצאה מההתנגשות נהרגו כל החמישה - משה בן גיגי, יצחק כהן, דוד יונה, אהרון בנישו ומיכאל קשפור. ברכב של ברכה, נהרג אחיו אייל שישב לצדו.
לפני כשבועיים התקיים שלב הטיעונים במשפטו של ברכה. בדיון השתתפו בני משפחתו של משה בן גיגי, שנהרג בתאונה. בתו של בן גיגי פנתה אז לנאשם ואמרה לו: "מה חשבת לעצמך כשחצית באור אודם והשתמשת באלכוהול? האם לא לימדו אותך את קדושת החיים?" השופטת הגלר כתבה בהחלטתה כי בעת מתן גזר הדין עמדו הדברים לנגד עיניה.
בפתח הדיון הסוער אז, פנה ברכה אל משפחות ההרוגים ואמר: "קשה לי להסתכל עליכם. אני כואב את כאביכם והייתי עושה כל דבר כדי להחזיר כל אחד ואחד מההרוגים. לא נשארו לי דמעות מרוב שאני בוכה בלילה".
ברכה אמר אז בבית המשפט כי הוא מעוניין להעביר הרצאות לתלמידי בית ספר, "כי גם אני אמרתי שלי זה לא יקרה". לדבריו, "אני אגיד לאנשים שאם שותים לא נוהגים, שלא יעשו את הטעות שאני עשיתי. אני חוויתי זאת על בשרי. אני גם רוצה ללכת לקברים של ההרוגים ולהתפלל, לבקש סליחה ולשים פרחים. בעזרת השם, כשאני אצא מהכלא ביום מן הימים אעשה את זה. גם אני קורבן. הנשמה שלי מתה", אמר ברכה.