החיים שאתה רוצה

מגיע לכם

תמי נורה מבקשת שלא תתייאשו אם עדיין לא יצרתם את החיים שאתם רוצים. השאלה היא האם אתם באמת מאמינים שמגיע לכם?

תמי נורה
17/09/2008

מכשול נוסף שעלול להופיע בעת תהליך יצירת החיים שאנחנו רוצים הוא התחושה של "לא מגיע לי". לעומת מכשולים אחרים, לתחושה הזו לא תמיד נהיה מודעים.

תחושת ה"לא מגיע לי" גורמת לנו להרגיש שאנחנו לא חלק מהמשחק הקוסמי, שאלוהים לא אוהב אותנו, שעשו לנו עין רעה, שיש עלינו מחסום אנרגטי ועוד. אם יצרנו משהו טוב כמו זוגיות, הריון או הצלחה כספית, מיד עולה הפחד שייקחו לנו את זה, כי מתחת לכל זה מסתתרת המחשבה של "לא מגיע לי". בכדי להצדיק את הפחד הזה, אנחנו מוסיפים לפעמים מחשבות כמו: "הנה, עובדה אין לי, אם היה מגיע לי אז כבר היה לי את מה שאני רוצה".

אבל אנחנו תמיד חלק מהמשחק הקוסמי, אנחנו השחקנים בו, כבר קיבלנו הכל. מסביבנו יש אוצרות טבע, אנשים, רגשות, רצונות, ואנחנו צריכים ליצור את מבוקשנו מתוך השפע והרב גוניות הזאת. המחשבה "לא מגיע לי" מעכבת אותנו מלצאת לפעולה ולבדוק האם אני באמת יכול להצליח.

עוד בוואלה!

שגרת תזונה בריאה, בשגרת חיים עמוסה: איך עושים את זה?

וואלה! אוכל בשיתוף יכין

להיות מודעים לשפע

מהיכן מגיעה תחושת הלא מגיע לי? פעמים רבות מהרגשה של מסכנות שחווינו במהלך חיינו, בעיקר בילדות, כאשר לא קיבלנו דברים שרצינו. לפעמים לא קיבלנו ולפעמים נדמה היה לנו שלא קיבלנו. כך או כך, אנחנו פועלים מתוך הרגשה ש"לא נתנו לי" ואת זה עלינו לתקן.

לפני שנה הגיע אלי בחור צעיר וביקש ממני שאעזור לו לחיות בעוצמה. היו לו כעסים על הוריו שלא נתנו לו לבחור מספיק. דניאל (שם בדוי), זכר בוודאות, כי ביום הולדת שלו בגיל ארבע הוא היה מלא בכעסים. הוריו ביקשו שאנאליס, ילדה מהגן שנולדה יום לפניו, תהיה שותפה להדלקת הנרות על העוגה שלו ומאחר שאין לה משפחה בארץ - תכבה את הנרות ראשונה. כשהגיע תורו של דניאל לכבות את הנרות שלו, הוריו ביקשו משאר החברים שיעזרו לו ולא נתנו לו סיכוי לנסות ולכבות אותם לבד. במשך כמה מפגשים ניקינו כאב וכעס שדניאל חווה באותו אירוע והוא הרגיש משוחרר ואף דיווח לי איך התחיל לצחוק עם חברים בימי הולדת, מי מכבה את הנרות.

לפני כמה חודשים התקשר אלי דניאל ואמר בהתרגשות: "תמי, לא תאמיני, מצאתי וידאו של יום ההולדת שלי מגיל ארבע וראיתי שאנאליס לא כיבתה את הנרות ראשונה, אלא אני. אף אחד לא עזר לי לכבות את הנרות שלי, למרות ששאר הילדים ניסו, ויותר מזה - אני כיביתי את הנרות של אנאליס על העוגה". גם אני הופתעתי עד כמה רחוקה היתה החוויה של דניאל מהמציאות, אך הבקשה של הוריו לשתף עוד ילדה על העוגה המיוחדת שלו, ללא הסכמתו, הספיקה לדניאל.

מקום נוסף שממנו מגיעה תחושת ה"לא מגיע לי" הוא כאשר אנחנו לא שמים לב עד כמה ניתן לנו בכל יום, עד כמה מישהו או משהו חושב שכן מגיע לנו. כל האוכל, אוצרות טבע, הנשימה האין סופית, הכישרונות, הגוף מופלא ועוד ועוד. לפעמים רק בזמן שפעת אנחנו מעריכים את גופנו בריא. השפע של הנתינה מהיקום ומתוכנו, בדרך כלל נתפש כמובן מאליו, וגם אם אנחנו מודעים לשפע - זאת מחשבה חולפת ללא התמקדות לפרטים ביומיום ולא משהו שאנחנו נמצאים בהודיה עליו.

תרגיל

בכדי להגדיל את תחושת ה"מגיע לי" בהתנהלות היומית עליך:

1. במשך כמה דקות ביום להתבונן סביבך ולראות עד כמה יש לך ולהיות בהודיה על כך: על המשפחה, הכישרונות, היופי מסביבך, הצחוק, האתגרים. ההודיה תחדד כמה יש לך ותראה לך שמגיע לך (היעזר בתרגיל הווידאו: "פתיתי אור"). בנוסף, ההתמקדות בכל מה שיש לך, תזמין עוד מזה (על ידי "חוק המשיכה") ותיתן לך מוטיבציה לצאת לפעולה.

2. במשך היום צא לפעולה מתוך מחשבה ומתוך עמדה פנימית ש"מגיע לך". תאמר לעצמך "מגיע לי להצליח בפגישה הבוקר", "מגיע לי להיות שמח היום בעבודה", "מגיע לי שילדיי יתייחסו אלי בכבוד".

מגיע לך! איך אני יודעת? כי כבר קיבלת וברגעים אלה אתה ממשיך לקבל.

  • רוחניות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully