וילג' פיפל: בריחה לחיים בטבע עם קהילה תומכת

את שנותיי העירוניות ביליתי כמו כמעט כל חברי ומכרי, בפינטוז נמרץ והגות בחיים עתידיים של קירבה לטבע, קהילה חמה ותומכת וחזרה לשורשים ולמהות. מעיין היפוך חינני ומתוקן של המהפכה התעשייתית. השאיפה הזו נבעה מתוך תוכו של כל אחד מאיתנו באופן אישי, אבל למעשה הייתה דומה מאד אצל כולם, כמעט אחידה. מה שמלמד על מקורותיה הנעוצים אי שם בשורשים החברתיים והתרבותיים המשותפים לכל ובתת המודע הקולקטיבי.

כולנו רצינו לחזור אחורה אל חיק חיי הכפר הפשוטים והבריאים, מלאי החיוניות והחושניות, אבל בלי לוותר על שפע הגירויים הריגושים והחברים שהציעה העיר. שנים רבות זה נראה כמו חלום רחוק. עכשיו, עבור רבים מאתנו, אולי גם עבורכם, זה מתגשם.

מתחוללת כעת, במקומות רבים בעולם כמו גם אצלנו, מהפכה שקטה ועמוקה - תנועת הכפרים האקולוגיים (eco-villages). צורות התיישבות קהילתיות, המטפחות אחווה ושיתוף פעולה מרבי בין חבריהן לבין עצמם לבין הסביבה. בעיקר בטבע, (לא תמיד!) ברמה זו או אחרת של שיתוף כלכלי, המתוכננות באופן חסכוני משתלב ומכבד את האדמה. רובם של הכפרים האקולוגיים הקמים כיום מנסה להציב מודל חדש לאורח חיים בריא ועשיר שהוא גם בר קיימא, כלומר מסוגל לשרוד לפרנס את עצמו ולפרוח, בלי לצרוך לכלות ולהשמיד את סביבתו או סביבה אחרת בעולם.

חלק מאותם ישובים מתאפיין במשנות רוחניות אלה או אחרות, או תפיסות עולם המעצבות את חיי הקהילה והמסורת המקומית, מתוך שאיפה להתפתחות משותפת בכיוון מסוים: אנתרופוסופי, נוצרי, בודהיסטי, אנרכיסטי, פגאני, פרמקלצ'ר, בלתי מונוגמי ועוד אלף סוגים של תת קבוצות תרבותיות המנסות לתחום לעצמן נחלה מוגדרת עם מנהגים משלה. רוב הכפרים האקולוגיים פשוט מספקים לתושביהם סביבה שהיא טבעית נקייה ושקטה, אבל גם עשירה בחיי חברה מגוונים ועמוקים, פרנסה מקומית מאתגרת, יצירתית וחופשייה מלחצים מיותרים, אכפתיות, תמיכה הדדית ואוירה משפחתית. בקיצור, גן עדן. לפחות בפוטנציאל.

התכונה המשותפת לכפרים האקולוגיים המתגלה ראשונה לעין האורח היא אסתטיקה בלתי רגילה המאפיינת כמעט את כולם. זוהי תוצאה של אנרגיה רבה המושקעת על ידי הכלל למען הכלל, עיסוק משותף ביופי והרמוניה, תשומת לב רבה לפרטים הקטנים והעדרם של ונדליזם, הזנחה וכוחות הרסניים אחרים האופייניים לרוב צורות ההתיישבות האחרות.

בארץ קיימים לא מעט ישובים העונים פחות או יותר על ההגדרה "כפר אקולוגי", למרות שבודדים הם כאלה "לפי הספר". ביניהם: הרדוף, כליל, קדיתא, מעלה צבייה, נאות סמדר, סמר, לוטן, מעלה שחרות ועוד, הם שונים ביותר זה מזה ומדגימים מגוון רחב של סוגי קהילות. כמו כן קימות "קהילות ספונטניות" שהתקבצו להן בכל מני ישובים, פיתחו "במקרה" חיי קהילה פוריים ומתוכן נוצרים גרעינים המקימים כפרים אקולוגיים חדשים. לא פחות מחמישה(!) כפרים כאלה נמצאים כעת בשלבי הקמה שונים. לאחרונה התקיימה בארץ הועידה המקומית הראשונה של GEN-Global Ecovillage Network עם מספר מכובד וגדל של קהילות חברות (באתר הארגון ניתן לקרוא עוד על הנושא). בקיצור, אנחנו על המפה, לוקחים חלק מכובד ופעיל במהפכה העולמית השמחה והמרתקת הזאת.

נדמה לי שהמטען התרבותי של הקהילות היהודיות המבודדות בתפוצות השונות, שעודו קיים ברובנו גם אם אנחנו ילידי הארץ - באופן מודע או תת מודע - לוקח חלק בעיצוב ההתנהגות ה"ישראלית". הוא בעצם מהווה מעיין ניסיון עבר לאומי בחיי "כפר אקולוגי". כמו שהוא מייצר, מצד אחד, ערמות צפופות של ישראלים רעשניים ויהירים, שהוציאו לנו שם רע ברחבי מזרח אסיה, כך הוא מייצר, מצד שני, את אותה דבקות נאמנות ואחווה, המאפשרים לנו, מדינה זוטרה ונחשלת מבחינת פיתוח אקולוגי, להתבלט בתחום של יצירת זני הכפר האקולוגי המקומי.