המצפון הקטן של האח הגדול

בתוך קלחת ההתרחשויות החדשותיות, בתוך הפוליטיקה המושחתת והמציאות הישראלית הנושכת, הריאליטי מספק לכל-אחד מאיתנו מישהו להזדהות איתו, דמות ספק-אמיתית שמצליחה לגעת בו ולרגש אותו.

אך ספק אם ערן זילברמן, מתמודד בתוכנית "האח הגדול", הצליח לגעת במישהו כשסיפר לעיני המצלמות שבמהלך טיול במזרח אסיה, שילם ברצון 100 דולר כדי לירות טיל לאו בפרה. מין הסתם, דבר זה מסעיר בימים האחרונים את גולשי הפורומים לזכויות בעלי-חיים בישראל.

זילברמן, שכבר הספיק להצהיר בגאווה מפוקפקת שהוא הומופוב, תיאר איך השתתף במה שבעיניו היא 'אטרקציה תיירותית'. בעיני עצמו, לפחות, זו הוכחה לכך שהוא גבר שבגברים. שהרי פגיעה בחלש מייצגת עבור רבים גבריות וכוח, ובשר הוא סימן מובהק לשליטה הגברית. אולם מי שנחרדו למשמע התיאור האגבי, דווקא חושבים אחרת.

במשך אלפי שנים נתפס הבשר כמזון שהושג הודות לגבורה ותעוזה גברית. גם לאחר שחדלו לצוד בעלי-חיים הגברים עדיין גידלו ושחטו אותם, ובהמשך טיפלו בחיתוך ובהכנת הבשר לבישול. במאה ה-18 באירופה, למשל, חינוכו של ג'נטלמן לא הושלם עד שלא היטיב לחתוך בשר. הקשר בין גבריות לבשר נראה כה ממשי, עד שמחנכים במאה ה-19 המליצו להפחית את כמות הבשר שאוכלים מתבגרים. המטרה: להילחם באוננות.

השריד המובהק ביותר של הציד הוא המנגל, שנותר נחלתם של גברים בלבד. בניגוד לבישול היומיומי, המתבצע במטבח על-ידי נשים, המנגל אינו 'מבוית': הוא מתבצע מחוץ לבית, עושה שימוש בטכניקות בישול מסורתיות הכוללות הבערת אש, ומוקדש לרוב לבשר הנתפס כ'גברי' יותר - בשר בקר ולא בשר עוף. בבואכם לערוך מנגל, הנשים יהיו ממונות לרוב על הכנת והגשת סלטים וקינוחים.

וכך, בעולם שבו פמיניזם איננה עוד מילה גסה עבור יותר ויותר אנשים, הכוחנות שומרת על מקומה כערך מקודש. לא מדובר רק באפליה בשוק העבודה, בפוליטיקה ובצבא. הצורך הנואש 'להיות גבר' ממשיך לגבות גם קורבנות בנפש. נפש האדם, או נפש החיה. אולי מוטב לו החלטיות, אחריות ואומץ לב יוכלו להגדיר גבר בוגר, מבלי שיזדקקו לשובל של דם על-מנת להוכיח כוח מדומה.