ברגעים אלה, כשדם זורם בוול סטריט ומיליוני אמריקאים מתפללים שהמפולת תיעצר בשלב כלשהו, מתעוררים גם אצלנו כמה פחדים. הפחד העיקרי הוא שהמשבר בוול סטריט שבר את כל החוקים והכללים שהכרנו - וכפי שידענו לאמץ דברים שונים מארה"ב ומהשיטה האמריקאית, ניאלץ לאמץ את הכללים החדשים של וול סטריט, הנכתבים ממש בימים אלה. למשל הכלל שאין בנק או גוף עסקי שהוא "גדול מכדי ליפול". מכירים?
כשבר סטרנס קרס ונרכש על ידי ג'יי-פי מורגן צ'ייס, בעידודו המאסיבי של הבנק המרכזי של ארה"ב, אמרו שהוא גדול מכדי שייתנו לו ליפול. אבל את הפדרל ריזרב לא עניינו גודלו של בר סטרנס, בעלי המניות שלו או לקוחותיו, אלא החשש מפני אפקט דומינו שיביא לקריסת בנקים גדולים יותר - כמו ליהמן ברדרס.
צחוק הגורל הוא שאחרי שהפדרל ריזרב התערב והלאים את סוכנויות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק, מי ששילמו את המחיר הם דווקא ליהמן ברדרס, שהודיע על פשיטת רגל, ובמידה מסוימת גם מריל לינץ', שעבר לידיו של בנק אוף אמריקה.
במשך שנים נאלצה המערכת הפיננסית בישראל להתמודד עם השוואות לא תמיד הוגנות בינה לבין המערכת הפיננסית בארה"ב. שם תמיד היו התשואות גבוהות יותר, המערכות מתקדמות יותר, המוצרים מתוחכמים יותר, המספרים גדולים יותר, ההישגים משמעותיים יותר והבונוסים מטורפים יותר. איכשהו, ההשוואה הזאת תמיד יצרה תחושה שאנחנו רוצים מאוד להיות כמו אמריקה. למזלנו, זה לא הצליח. אנחנו ממונפים פחות ומשוכללים פחות, ותאוות הבצע שלנו עדיין לא הגיעה לדרגה של וול סטריט.
עכשיו אמריקה פונה לאחור והולכת למקומות אחרים. לא ברור עדיין לאילו מקומות, אבל אחת מאבני היסוד של השיטה האמריקאית היא הפקת לקחים מהירה. כעת יקבעו כללים חדשים, יחוקקו חוקים ויסדירו את המערכת - כדי שמשבר כזה לא יחזור. בתהליך הניקוי הזה ייפלו עוד הרבה חללים.
אחרי נפילת וול סטריט יקבל כל העולם הפיננסי, ובכלל זה ישראל, פרופורציות שונות לגבי הישגיו וכישלונותיו. אם עד כה נאלצו הבנקאים הישראלים להתנצל על התשואות הנמוכות שלהם בהשוואה לארה"ב, הרי שעכשיו מצבם ישתפר פלאים. כל כישלון מקומי ייראה מגוחך מול הנפילה של וול סטריט.
וזה בעצם החשש הגדול. זוכרים את הכישלונות המקומיים האחרונים - ההפסד בסך מיליארד דולר של בנק הפועלים, או הפיאסקו של פריזמה, שקנתה נכסים מהבנקים ואיבדה יותר ממחציתם? אתמול הודיע הפועלים על חשיפה של 109 מיליון דולר להשקעות שביצע בליהמן ברדרס ובניירות ערך הקשורים בבנק. גם ללאומי יש חשיפה של עשרות מיליוני דולרים לליהמן, אבל פתאום כל זה נראה זניח ושולי מול המפולת בוול סטריט.
במובן מסוים, המשבר בוול סטריט משחק לטובתם של כמה ישראלים, שהתנדנדו על כיסאם והתמודדו עם טעמו המר של הכישלון. "מי האמין שליהמן יקרוס?" הם שואלים, ומנסים להתנחם בכך ששום כישלון מקומי אינו משתווה לנפילת ליהמן ברדרס. לפחות בינתיים.
מה זה כבר הפסד של מיליארד דולר?
סמי פרץ
16.9.2008 / 8:04