כיצד ינצלו מקיין ואובמה את המשבר הכלכלי?

(צילום: רויטרס. עריכת וידאו: נעמה דרור)

המשבר הכלכלי שניגלה במלוא עוצמתו אתמול בבוקר (שני) טומן בחובו השלכות מעמיקות גם על הזירה הפוליטית. לאחר שבועות של קטטות קטנוניות בין שני המחנות, המשבר הפיננסי עשוי לעצב את המשחק הפוליטי מחדש עד לבחירות בנובמבר. בעוד שני המועמדים, ברק אובמה וג'ון מקיין מנסים להתמודד עם המציאות החדשה שנפרשה במהלך 96 השעות האחרונות, עם קריסתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, הרביעי בגודלו בארצות הברית, ההשתלטות על בנק ההשקעות מריל לינץ' והצניחה בשוקי המניות.

במשך למעלה משנה שציבור הבוחרים האמריקאי אמר לכל מי שרק מוכן לשמוע שהכלכלה היא הסוגיה המדאיגה ביותר בעיניהם. כל ההתעסקויות המטופשות באודם ובחזירים, בבריטני ספירס ובפריס הילטון לא באמת עומדים בראש מעיניהם, בניגוד למה שאולי חושבים יועצים פוליטיים שונים.

למעשה, עד עתה, הבוחרים האמריקאים לא שמעו מה באמת מתכננים המועמדים לעשות עבור הכלכלה באופן כללי. היו דיבורים על אנרגיה, קידוחים, איכות הסביבה, מחירי הדלק, על כך שהמדיניות של מקיין זהה לזו של הנשיא בוש ושאובמה תומך אדוק בהעלאת מסים. עם זאת, אף אחד מהשניים לא התמקד בכלכלה בצורה כה מעמיקה כפי שעשה הנשיא לשעבר ביל קלינטון ב-1992. לשני המועמדים יש מה להפסיד ומה להרוויח מהדרך בה יבחרו להגיב למשבר הכלכלי, בעוד הבחירות מתקרבות בצעדי ענק.

"השעה שלוש לפנות בוקר בוול סטריט", כתב הווארד וולפסון, מנהל התקשורת בקמפיין הילרי קלינטון, בבלוג שלו. "האם מישהו מהמועמדים מוכן להציע הסבר לבעיה ותוכנית כיצד לתקן את המצב ולהרגיע את המצביעים?", כתב בעודו מתייחס לתשדיר הפרסומת המפורסם של המחנה הרפובליקני, שמתח ביקורת על חוסר הניסיון של אובמה בענייני חוץ.

במהלך אירוע תעמולה בעיר ג'קסונוויל שבפלורידה אמר היום מקיין שהוא עדיין מאמין שנתוני היסוד של הכלכלה האמריקאית חזקים. הסנאטור מאריזונה פרסם הצהרה לפני פתיחת יום המסחר בבורסה בניו יורק, בה אמר כי הוא מסכים עם החלטת הממשלה שלא לחלץ את בנק ההשקעות ליהמן ברדרס באמצעות כספי משלם המסים, אפילו לאור העובדה שסירוב הממשלה הוביל לפשיטת רגל של ענק הפיננסיים.

"נתוני היסוד של הכלכלה שלנו חזקים אך המצב קשה מאד. אני מבטיח לכם: לעולם לא נציב שוב את אמריקה בעמדה זו. ננקה את וול סטריט", אמר מקיין. מטה מקיין פרסם היום תשדיר חדש המדגיש את החששות לגבי הכלכלה האמריקאית. בתשדיר נאמר: "הכלכלה שלנו נתונה במשבר. רק הרפורמיסטים ג'ון מקיין ושרה פיילין יכולים לתקנה".

אובמה, מצדו, החל במתקפה נגדית, שמטרתה להציג את מקיין כאדם המנותק מהבעיות הכלכליות של המצביע האמריקאי הממוצע וכממשיכו של בוש. אובמה כינה את קריסת ליהמן ברדרס ומכירת בנק ההשקעות מריל לינץ', "המשבר הכלכלי החמור ביותר מאז השפל הגדול" בשנות ה-30.

בהצהרה שפרסם אתמול, אמר אובמה כי אינו מאשים את מקיין במצב, אך כן מאשים "את הפילוסופיה הכלכלית בה הוא דוגל. זוהי פילוסופיה שלה היינו עדים במשך שמונה השנים האחרונות – פילוסופיה הנוקטת בדעה שעלינו לתת יותר ויותר לעשירים ולקוות שהשגשוג יתפשט משם לכל מקום; פילוסופיה הטוענת כי אין צורך אפילו ברגולציות ההגיוניות ביותר וכי עלינו לטמון ראשינו בחול ולהתעלם מהבעיות הכלכליות עד שאלו הופכות למשבר". דוברו של אובמה ביל ברטון אמר כי "היום מכל הימים, התעקשותו של ג'ון מקיין כי נתוני היסוד של הכלכלה חזקים מראה כמה הוא מנותק ממה שמתרחש בחיי האמריקאי הממוצע".

מתקפות אלו הן בוודאי הסנוניות הראשונות המבשרות את המאבק הממושך בין שני המחנות לגבי הסוגיה איזה מועמד ראוי יותר להציל את הכלכלה ממשבר הדיור והבנקאות ולהבטיח כי דבר כזה לא יקרה שוב. המחנה שינצח בעימותים הקרבים, ירשום לזכותו יתרון משמעותי לקראת הרביעי בנובמבר.

מסקר מעודכן של ה"וושינגטון פוסט" ו"TBC ניוז", עולה כי ארבעה מתוך עשרה מצביעים סבורים כי הכלכלה היא הסוגיה החשובה והדחופה ביותר לטיפול – שיעור הגבוה מ-10% שטענו כי המלחמה בעירק היא הנושא החשוב ביותר או 9% שאמרו כי ביטוח הבריאות עומד בראש סדר העדיפויות.

כשנשאלו הנסקרים באיזה מועמד הם בוטחים יותר לנהל את הכלכלה, 47% בחרו את אובמה בעוד 42% בחרו במקיין – פער קטן בהרבה לעומת סקר דומה שנערך ביולי. "הדמוקרטים בונים על כך שהמשבר הנוכחי ידגיש את הכישלון של ממשל בוש ואת תאוות הבצע וחוסר היכולת של וול סטריט תחת ממשל זה", אמר אחד מהאסטרטגים הפוליטיים הרפובליקנים. "הרפובליקנים מקווים שהמשבר ידגיש את חוזקתו של מקיין, את העובדה שהוא מנהיג יציב יותר. הרטוריקה של אובמה על שינוי אינה רלבונטית עכשיו", הוסיף.

בעוד הציבור האמריקאי מודאג מעתידו הכלכלי ואינו בטוח מי המועמד שיתמודד בצורה טובה יותר עם המשבר, מוטל על מקיין ואובמה לספק לא רק את חילופי המהלומות המסורתיות והמבדרות המאפיינות כל קמפיין, אלא גם תוכניות מבוססות לפתירת המשבר והוכחה של כושר מנהיגותם בתקופה קשה.

האתגרים העומדים בפני המועמדים רבים: לא אובמה ולא מקיין טבעו חותמת משמעותית בתחום הכלכלי במהלך המרוץ או בחייהם הפוליטיים באופן כללי. העקרון המנחה את קמפיין אובמה הוא הקריאה לשנות את וושינגטון ורצונו לאחד את השורות מאחורי פתרונות כוללניים. מקיין הודה בעצמו מוקדם יותר במהלך המרוץ כי אינו מבין בכלכלה, לא כפי שהוא מבין במדיניות חוץ והתשוקה האמיתית שלו ניכרת רק בעודו דן בנושא המלחמה בעירק.

בנוסף, מעטים הם המקרים שנשיא – ואף פחות, מועמד לנשיאות – יכול לספק פתרונות מהירים לכלכלה. אובמה ומקיין יכולים לדבר על מה הם מתכוונים לעשות כדי להבטיח את בריאות הכלכלה בטווח הארוך, אך לאיש מהם לא תהיה הזדמנות להוכיח זאת עד ינואר 2009 ואפילו אז, תשובות מהירות לא ימצאו בנקל.

אם כן, מה על שני המועמדים לעשות כדי למקסם את הפוטנציאל הפוליטי שטומן המשבר הכלכלי עבורים? להוכיח מנהיגות ולהראות את הצד האמפתי שלהם. שני המועמדים יכולים להוכיח את מוכנותם להנהיג את המדינה בתקופות קשות על ידי פרסום הצהרות הכוללות הצעות מפורטות שלדעתם ישנו את מהלך העניינים.

דבר נוסף הוא לצבור נקודות במאבק הפוליטי על סוגיית הכלכלה בשבועות הקרובים ולהבטיח שהמצביעים מאמינים שאחד מהם מבין בצורה טובה יותר את דאגותיהם ותסכוליהם. כל מועמד מקווה לצייר את יריבו כ"מנותק" ו"חסר מושג" על מנת לשפר את סיכוייו בעיניי הבוחרים.

ההתפתחויות האחרונות בוול סטריט מציינות רגע משמעותי במרוץ לנשיאות. הכלכלה היא לא הצד החזק של אף אחד מהמועמדים ולפיכך מציבה בפניהם סיכונים בצד אחד, אך הזדמנויות בשני. המחנה שיתאושש מהר יותר ויציע מסר חיובי לגבי הכלכלה הוא שיקצור את הפירות.