אובמה: "מקיין מנהל את הקמפיין המטונף אי פעם"

המועמד הדמוקרטי זועם על השקרים וחצאי האמיתות שמאפיינות את הקמפיין הרפובליקני, אולם גם הוא עצמו חטא לא פעם לאמת

גיל קדרון
14/09/2008

בזמן שהטונים במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב עולים בהתמדה בשבועות האחרונים - יורדת רמת האמינות של טענות שני המועמדים, ג'ון מקיין וברק אובמה, אחד כלפי השני, במיוחד בצד הרפובליקני.

מחנה מקיין הגיע לפני מספר שבועות למסקנה שהתקשורת בארה"ב לא תיתן לו הזדמנות הוגנת בתעמולת הבחירות, ויועציו החליטו לפתוח במלחמה לא קונבנציונלית של מתקפות אישיות נגד יריבם, אובמה. כעת נראה שאובמה החליט לרוקן מחסניות משלו.

"מקיין מנהל בצורה צינית את הקמפיין המטונף והכי פחות מכובד בהיסטוריה המודרנית של בחירות לנשיאות", אמר היום (ראשון) דוברו של אובמה, ביל בורטון. "התשדירים הלא אמינים שלו מפיצים שקרים בכל ארה"ב. הוא מנהל קמפיין שאיננו מכבד את המשרה אותה הוא מבקש".

לאובמה יש כמה סיבות טובות לכעוס, למרות שגם כמה מהתשדירים שלו דואגים לערפל ולעוות את האמת. "משקיפים פוליטים תמימים עשויים לתהות מדוע מועמד כמו מקיין סטה מהאמת", כותבת קתלין דקר מה"לוס אנג'לס טיימס". "התשובה היא פשוטה: משום שזה עובד".

אל תשאל שאלות ולא תשמע שקרים

לפני שעלתה לנאום בוועידה הרפובליקנית עמדה המועמדת לסגנית הנשיא מטעמם, שרה פיילין, בפני ביקורת קשה על חוסר נסיונה בזירה הלאומית והבינלאומית. כל העיניים הופנו אליה, ולאחר נאומה היא הפכה ליקירת האמריקאים.

אולם בדיקה מעמיקה מעט יותר של הנאום, שעל עיקריו היא חזרה מספר פעמים נוספות בקמפיין, מעלה סימני שאלה רבים. פיילין התהדרה בסירובה לאחד הפרויקטים הכושלים והיקרים בתולדות אלסקה, גשר לאי קטנטן שזכה לכינוי "גשר לשום מקום". אולם בתור ראש עיריית וואסילה היא הביעה את תמיכתה בפרויקט, ורק לאחר שהדבר עורר סערה ציבורית משכה את ידיה ממנו. גם טענתה כי מכרה את המטוס של המושל הקודם באתר המכירות הפומביות Ebay איננה נכונה, משום שלא נמצא למטוס קונה, והוא נמכר בהפסד משמעותי.

בהמשך התהדרה פיילין בהתנגדותה להקצבות פדרליות למדינות בארה"ב, ומקיין אף הוסיף כי כמושלת לא ביקשה כאלה, אולם הרישומים מוכיחים כי ביקשה גם ביקשה - לא פחות מ-198 מיליון דולר בשנת 2008, ועשרות מיליונים נוספים כשהיתה ראש עירייה.

האתר האמריקאי הפופולרי והלא מפלגתי, FactCheck.org, גילה חורים נוספים בגרסאותיה של פיילין, שטענה בראיון ברשת ABC, כי "אלסקה אחראית ל-20 אחוזים מאספקת האנרגיה" בארה"ב, בתשובה לשאלה מה ברזומה שלה יהפוך אותה לסגנית נשיא מוצלחת. האתר מגלה כי לפי משרד האנרגיה האמריקאי, למרות שאלסקה מייצרת 14 אחוזים מהנפט האמריקאי, סך אספקת האנרגיה שלה עומד על לא יותר מ-3.5 אחוזים מהאנרגיה בכלל ארה"ב.

"בעבר היו הקמפיינים נחלתם הבלעדית של אמצעי התקשורת המרכזיים", אמר דן שורנר, אנליסט רפובליקני ל"לוס אנג'לס טיימס". "הסיכוי בתקופה זו שהודעה רשמית לא אמינה היתה מוצאת דרכה לאוזני או לעיני המצביעים היה נמוך. כיום ניתן לעשות זאת דרך תוכניות אירוח, אתרים ותוכניות רדיו, גם אם התקשורת המרכזית מסרבת לשתף פעולה".

הים אותו ים

בשבועות האחרונים מקפיד מקיין להכריז כי אובמה יעלה את גובה המסים. אובמה מצדו טוען כי לפי התוכנית הרשמית שלו בכוונתו להוריד מסים ליותר מ-90 אחוזים מהאמריקאים, ולהעלות את המסים רק לעשירים ביותר, בעוד שמקיין מתכוון לקצץ במסי התאגידים.

אולם נדמה שבימים אלו מופיע התשדיר הרפובליקני המפוקפק מכולם. על רקע תמונה של אובמה, אומר הקריין כי "ההישג היחידי של אובמה בנושא החינוך הינו העברת חוק שתומך בחינוך מיני מקיף לילדי גן". בפועל, לפי בדיקת FactCheck.org ואמצעי תקשורת אחרים, לשון החוק התירה למורים ולהורים שיקול דעת בנוגע לכמות המידע הנלמד, וזו במטרה לחנך ילדים לזהות "נגיעות לא הולמות מצד מבוגרים".

"הצמד מקיין-פיילין אינו מעוניין לנהל עמנו דיון בנושאים החשובים", אמר היום אובמה. "משום שהם יודעים שהם מציעים בדיוק את מה שקיבלנו בשמונה השנים האחרונות. זו הסיבה שהם ינסו בשמונה השבועות הבאים לבלבל אתכם ולהסיח את דעתכם".

אולם נדמה כי בעת האחרונה בחר אובמה עצמו לחבור למקיין בעיסוק הפעיל בעיוות המציאות. בתשדיר חדש מואשם מקיין כי "הצביע לקצץ תקציבים לחינוך" חמש פעמים, אולם פעם אחת מהחמש היתה בעד הגדלת התקציב, רק בסכום נמוך מזה שהציעו הדמוקרטים. שלוש הצבעות אחרות היו נגד תוספות תקציב, ולא בעד קיצוץ.

וכאשר צד אחד משקר ללא בושה, והשני מתגונן ומשקר בתורו, נותר הבוחר האמריקאי הממוצע בערפל שלא מאפשר לו לקבל החלטה מושכלת בנוגע לאיזה משני המועמדים הינו המתאים ביותר בעבורו.

בשמונה השנים האחרונות לא בחל הנשיא ג'ורג' וו. בוש, שהפך לנשיא הלא פופולרי ביותר בעת המודרנית, להשתמש בפוליטיקה מטעה ובשקרים בוטים על מנת להשיג את מטרתו. הקריאות לשינוי גישה זו נשמעו יותר מכל בשתי הוועידות המפלגתיות. אולם כפי שנראה כרגע, הים אותו ים, והפוליטיקה האמריקאית אותה פוליטיקה אמריקאית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully