לתת

היום מתחיל. פותחים את תיבת המייל, אין שום דבר חדש חוץ מעוד ערמת מודעות של אתרי מכירות. מחשבים ניידים במכרזים, חופשות ראש השנה בתשלומים, מקררים בקרנבל של מבצעים. ומסביב לתיבת המייל, ברקע, קופצות מודעות פרסומת עמוסות בכוכבנים וכוכבניות. קנו, קנו, קנו. עזבו אתכם!

רוצים אין-סוף חפצים (ריהוט, חשמל, ביגוד, ספרים ועוד ועוד) ובחינם? כנסו לאתר האינטרנט 'אגורה' – מערכת שיתוף החפצים הראשונה בעולם, שם תמצאו עשרות אלפי פריטים למסירה ללא כל תשלום. לא, זהו אינו עוד טריק פרסומי שמגיע לג'אנק מייל שלנו, אלא עובדה קיימת, בישראל ישנם הרבה מאוד אנשים שמוכנים למסור חפצים ואפילו בשמחה.

איך זה עובד בעצם? נגיד שבביתכם יושב בבוידם חפץ מיותר ותופס מקום חשוב, אם כן, אתם נכנסים לאתר, מפרסמים מודעה כי ברצונכם למסור את החפץ, רושמים טלפון או מייל בו ניתן להשיג אתכם, מי שמעוניין בחפץ יצור עמכם קשר ולפי קביעה עמכם יבוא לקחת אותו. באתר יש גם מערכת מסרים בדומה למסנג'ר במקרה ותרצו להישאר אנונימיים. כיאה לאתר שמוביל מהפכה חברתית-צרכנית, השימוש בו, על כל נגזרותיו, הוא כמובן בחינם.

הציניים מבינכם בוודאי חושבים לעצמם שרעיון יפה אבל כמה אנשים בישראל באמת מעוניינים למסור חפצים? אז הינה הנתונים היבשים: באגורה רשומים מעל לשישים אלף חברים, מאז שהוקם האתר נמסרו דרכו למעלה מעשרים וארבעה אלף חפצים, מידי יום מפורסמים מאתיים וחמישים חפצים נוספים. מאחורי ההצלחה של המיזם היפה הזה עומד צור טאוב, בן 28 מרחובות. לדעתו של טאוב, העובדה שכל כך הרבה אנשים מעוניינים למסור חפצים בחינם ומכל הלב קשורה בעובדה שאהבת הנתינה קיימת באופיו האמיתי של כל אדם. בתחילת דרכו היה טאוב שותף במיזם אינטרנט שכשל, ואותו כישלון דחף אותו ליצור את אתר 'אגורה': "פתאום הבנתי שזה יכול להיות, שאני יכול לעשות את זה ולפיכך בעצם, אני חייב להרים את האתר הזה, אז לקחתי על עצמי התחייבות פנימית, מעין הסכם עם עצמי שאני משקיע את כל זמני בלהפוך את שיתוף החפצים לדבר מובן מאליו בישראל".

ספקנים רבים עמדו בדרכו של טאוב, אלו אמרו לו שנכון, אין צורך לזרוק סתם חפצים שלא צריך, אבל, לתת? זה יכול לעבוד בהולנד, בניו-זילנד, אולי בארצות הברית, אבל שבישראל מישהו יסכים לתת משהו שווה ערך ובחינם? טענות אלו לא הצליחו לפגוע במאומה בכוונותיו, להיפך, הוא מספר כי מאותו רגע בו החליט כי פרוייקט אגורה הולך להיות יעוד חייו הוא גילה בתוך עצמו המון כוח להתמיד, לממש את הפרויקט ולא לפחד מכישלונות. "ברגע שהחלטת להקדיש את עצמך" אומר טאוב "אין יותר את המחשבה שלא תצליח, כי כל עוד אתה חי תחפש את הדרך לגרום לחלום להצליח". ואכן לאורך דרכו של אתר אגורה היו הרבה רגעים קשים, שיא השפל התרחש לאחר חצי השנה הראשונה כשנעצרה כמות המשתמשים באתר. בשלב זה הצטרף אל טאוב שותף נוסף בשם ירון בן-עמי ובמשך השנה שלאחר מכן הם ניסו ללא הרף שיטות שיווק שונות ומשונות לקידום האתר ברשת אך ללא הצלחה "ניסינו כל דבר אפשרי, אבל האתר עדיין דשדש במקום".

"ההתמדה היא הסוד של ההצלחה" אומר טאוב, ואכן הפריצה לא אחרה לבוא. הם גילו שמרבית האנשים מגיעים לאתר בשיטת "פה לאוזן" וחיפשו כיצד להגביר דרך זו. הם גייסו מתנדבת בשם הילה פיש שתהיה אחראית על ניהול הקשר השוטף עם הגולשים. הגולשים הקבועים באתר הרעיפו עצות למכביר, וכמה מהן הצילו את המצב. אחת העצות לחיזוק התפוצה מפה לאוזן הייתה, לבנות אפליקציית פייס-בוק לאתר, וכך אם אחד החברים ברשת החברתית כותב כי הוא מחפש למשל, מגהץ, מייד כל החברים שקשורים אליו, יכלו לדעת על כך ומכאן לדעת על קיומו של האתר.

"בימינו נוצר הרושם כי הדרך הנכונה להביא לשינוי חברתי היא להצטרף לעמותה" אומר טאוב "אבל בישראל יש היום יותר משלושים אלף עמותות, ועדיין לא נראה שמצבנו השתנה. לדעתי, שינוי חברתי-כלכלי אמיתי יכול לבוא רק מתוך ההבנה שעל כל אחד מאיתנו לשנות את הרגליו שלו, ולא של האחרים. בהתאמה, אתר אגורה מציע לכל אחד מהגולשים בו לשנות את הרגלי הצריכה שלו, ולשתף אנשים אחרים בחפצים שאינו צריך. בסופו של דבר כולנו חלק מהממסד אותו אנחנו שואפים לשנות, ואם אנחנו נשתנה, גם הוא ישתנה מעצמו"