עוברים בירוק

אם ביום יום אנחנו מתקשים למחזר, איך נצליח ברגעי משבר של מעבר דירה? רינה וייסגלס הלקין עשתה את זה. זכרונותיה של מכורה לפצפץ

רינה וייסגלס-הלקין

מי שמודה שהוא אוהב לעבור דירות, מוכרז בזאת רשמית כסוטה. ואל תגידו לי שזו הזדמנות להתרגש ולהתחדש או שזו הזדמנות למיין ולסנן. הדבר העיקרי שאני סיננתי במעבר האחרון שלי היה קללות במגוון שפות, וחד משמעית אני מכריזה על מעבר דירהבית כסיוט. העובדה הזו שמכניסים לך את כל החיים לקופסאות קרטון היא מחזה טראומתי, התגלית שבמשך כמה שנים טובות העוזרת סיבנה אותך ולא את הבית, מקוממת ומשפילה והחרדה שמא תתרחש תאונת שרשרת למשאית שמובילה את כל השרשראות שלך, מעוררת צמרמורת. וגם אם הכול עבר בשלום במעבר, לכו תסדרו עכשיו את אלפי הפריטים שלכם בחלל חדש, שלא תמיד בנוי לכמות החפציאדה שצברתם. עוד לא נכנסנו לדברים שנשברים, קירות מסוידים שמתלכלכים והכספים שנשפכים כאילו החיים הם מונופול. ללא ספק, זו לא חוויה נעימה, ואל תיתנו לכול מאחלי ה"בשעה טובה" לבלבל אתכם.

מי שלא בהכרח חייב לסבול מהמעבר- זו הסביבה. ולא, הכוונה היא לא לשכנים החדשים שבודקים אם אתם ראויים לשכונה שלהם, הכוונה היא לאימא אדמה בפרט וליקום בכלל. מעבר בית כרוך בהמון קרטונים, ניירות אריזה, פצפצים, שקיות זבל וזבל בכלל, ובעולמנו המתוקן חבל שנחנוק את כדור הארץ, כשבעצם, מי שאנחנו באמת רוצים לחנוק זה את חברת ההובלה שלא הגיעה בזמן. מאור כחלון, הבעלים של חברת ההובלה "א.מ.א פתרונות לוגיסטים בע"מ" משתדל שכן לדייק, אבל בעיקר משתדל למחזר ולמזער נזקים אקולוגיים. כמו כמעט כול דבר שקשור בירוק ירוק הזה, המטרה דורשת לא פעם שיתוף פעולה מצד הלקוחות, וזאת בעיתוי לחוץ לבקשת טובות, גם אם המבקש הוא הכדור עליו אנו יושבים. "בתקופה שבה רצו הרבה קמפיינים בנושא מיחזור בטלוויזיה הייתה מודעות ואנשים שאלו בנוגע למחזור ושמירה על הסביבה גם בזמן המעבר" אומר כחלון "יש אנשים, אם כי הם לא הרב, שזה ממש שיקול מבחינתם"

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה את חייכם (ותעשה אתכם חטובים)

לכתבה המלאה

ומה יש להציע להם בתפריט האקולוגי?

"קודם כל, מבחינת הארגזים, ניתן לעשות שימוש בארגזים מפלסטיק שעשויים מבקבוקים ממוחזרים. רצוי להחליף אותם פעם בשנה כי הם נשחקים, אבל בשנה הזו, הם גם מעולים לאחסון כלי מטבח בהשוואה לקרטון שמתקמט וגם מסתדרים נהדר ברכב. במידה ולא מבקשים לשמור את הארגז, העלות זהה לזו של קרטון."

איפה העוקץ?

הבעייתיות היא, שבניגוד לקרטון נייר, אי אפשר לקפל אותם מראש ולהשאיר ללקוח והרבה אנשים רוצים לקחת את הארגזים שבוע לפני המעבר. ארגזי הפלסטיק תופסים הרבה מקום
כך שלא כולם רוצים לעבוד איתם".

יש לי כתם על הארגז

מי שבכל זאת מעוניין להכניס את חייו החומרניים לארגזים ממוחזרים, אבל הנכס שלו קטן מלהכיל ארגזי פלסטיק בלתי מתקפלים בעליל, נמצא בבעיה. "לצערי ארגזי קרטון ממוחזרים מיוצרים רק במצריים וטורקיה" מודה כחלון. "האיכות של הקרטון הממוחזר היא טובה, אבל החיצוניות נפגעת, יש כתמים שחורים וזה נורא מכער, זה ארגז שמרתיע ויזואלית ונותן לאנשים תחושה כאילו זה ארגז מהרחוב.

מה גם, שכל עוד לא ייצרו קרטונים ממוחזרים בארץ לא משתלם לעבוד איתם". בדומה לבגדי הריון, ששנייה אחרי הלידה אי אפשר להביט בהם יותר, גם הקרטונים הפתוחים הם מחזה שמעלה זיכרונות מימי פריקה אינטנסבים. וזו, טוען כחלון, הזדמנות נפלאה לבקש מחברת ההובלה לפנות את הארגזים, בשאיפה שייעשה בהם שימוש חוזר "במידה והארגזים חזקים ניתן לעשות בהם בממוצע עד שלוש העברות" מסביר כחלון "את אלה שהתכלו, כמובן להעביר למכולת מיחזור".

פצצה של פצפץ

אם יש סיבה מוצדקת לעבור דירה זה הפצפצים. אין על הנייר בועות הזה שמזכיר זיקוקים, פופקורן ושימחת חיים. כיום קיימים בשוק פצפצים מפלסטיק ממוחזר, אבל אל תבנו עליהם כשטיח לחדר ילדים שכן גם אותם ניתן לאסוף ולעשות בהם שימוש חוזר. "ללקוחות שזקוקים לפצפצים בכמויות גדולות, אנחנו נותנים מראש שקיות אשפה ומבקשים שישמרו לנו אותם."

זה אולי חוצפה מאוהדת פצפצים, אבל אין חומר אחר שניתן להשתמש בו? בדים אקולוגים או משהו?

"מעבר דירה זה חומרי עטיפה, זו לא חוכמה לשים שמיכה כי חשוב להגן על הרהיטים ואין אישה שלא תעדיף שני גלגולי פצפצים על הספה שלה. לכן הדרך היא, לבקש שלפחות ישמרו את הפצפצים בשקית. כאן צריך כמובן שיתוף פעולה מצד הלקוחות."

עם כל הכבוד לסביבה

באופן מפתיע או לא, מסתבר שברגעי משבר אנשים הם לא יפי נפש כפי שהם נוהגים להיות בעיתות שיגרה של יציבות בדירה, ואם כל הרצון הטוב לא לחמם את הכדור, אין כמו קריעת ארגז בברוטלית (מה שכאמור לא מאפשר לעשות בו שימוש חוזר). "מי שמחליט להיות פרטנר לשמירה על הסביבה בזמן מעבר צריך למשל לפתוח את ניירות האריזה (שגם הם קיימים בגירסת נייר ממוחזר) בעדינות שיהיה ניתן להשתמש בהם שוב" ממליץ כחלון "אני מבקש מלקוחות לפתוח את הארגז לפי קוי הדבק, אבל במקרה הטוב מקבל רק 80 אחוז מהארגזים במצב תקין".

אז איך מחנכים אותנו?

"אי אפשר להתחיל את החינוך בזמן המעבר, לדעתי, אם המדינה הייתה נותנת דגש שמי שיוכיח שהוא עושה מאמצים לשימור הסביבה וחוסך מהמדינה נזקים, יקבל תגמול, היה שיפור. אין עידוד מהממשלה, ובגדול מבחינת הצרכנים אין התלהבות גורפת. יש הרבה דרכים לחסוך בחומרים, צריך לדעת איך לעטוף, איך לפרוק, יש משאיות הובלה בתקן יורו 3 שפולטות פחות גז, כמעט עם הכל אפשר לעשות שימוש חוזר, זה רק עניין של רצון, נכונות ומודעות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully