השבוע, בדיוק לפני 12 שנה, החליט היועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר להגיש כתב אישום פלילי נגד אהוד אולמרט, אז ראש עיריית ירושלים, בעניין פרשיית "החשבוניות הפיקטיביות". מאז ועד היום נחקרו והוגשו כתבי אישום נגד עשרות ראשי ערים, סגניהם, או סתם בכירים בעירייה. המערכות המוניציפליות נתפסו - לרוב בצדק - כמושחתות, חסרות סיכוי, והציבור המעורה פוליטית ברמה הארצית מאס בהן וניתק מגע.
האדישות של התושבים רק החריפה את המצב והפקירה עוד יותר את המשרות העירוניות בידי הפוליטיקאים שעשו בהן כבשלהן. רוב הישראלים כלל לא טורחים ללכת להצביע בבחירות לעירייה, וחלקם כלל לא רשומים כתושבי העיר בה הם מתגוררים (מי שרוצה להצביע חייב למהר ולשנות כתובת עד ה- 1.10). לאזרח הקטן, בהכללה, אין מושג מי הם חברי המועצה שלו, כלומר מי הם האנשים שקובעים עבורו את איכות האוויר שהוא נושם, כמה זמן ייקח לו להגיע לעבודה, היכן ילמדו ילדיו, מה דמי השכירות שישלם החודש או מהו ערך הדירה שלו.
נדמה כי הבחירות הקרובות שיתקיימו בעוד 60 יום יהיו מעט שונות. בערים לא מעטות רצים מועמדים ראויים, צצות רשימות של תושבים אכפתיים המתמודדות על הזכות להיכנס למועצה, והרשת עמוסה בלוגים מקומיים שמשקיפים מקרוב על המערכות בעירם. מה קורה בשלושת הערים הגדולות בישראל?
ירושלים: החילונים באמת ירימו ראש?
בירושלים יש המדברים על אחת ממערכות הבחירות המשמעותיות בתולדות העיר. גם אם זו הפרזה מדובר בעוד מערכה מעניינת בקרב על צביונה. כרגע ממתינים הכל בדריכות לראות האם המערכת המשפטית תחליט על קיצור תקופת הקלון שנגזרה על אריה דרעי, מה שיאפשר לו להתמודד על ראשות העיר. אם דרעי אכן ירוץ, יסיר ככל הנראה המועמד החרדי מאיר פרוש את מועמדתו, וישאיר את דרעי להתמודד מול "המועמד של החילונים", ניר ברקת. ברקת מוביל כרגע בסקרים בהפרש ניכר, גם על ארקדי גאידמק, האוליגרך הדועך והמסובך כלכלית, שיש סבירות גבוהה כי יפרוש. אלא שכיוון שהציבור החרדי אינו נוהג לשתף פעולה עם סוקרים, יש לקחת את התחזיות המוקדמות בעירבון מוגבל.
"ב-15 השנים האחרונות סובלת הפוליטיקה העירונית בירושלים מעיוות דמוקרטי", טוען עמית פוני, מפעיל אתר הבחירות הירושלמי "לא עוזבים את העיר" ופעיל במחנה ברקת. "פרופסור שלמה חסון, מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, זיהה כי מועצות העיר שכיהנו בתקופה האמורה התאפיינו בייצוג יתר לאוכלוסייה החרדית לעומת ייצוג חסר לאוכלוסייה הכללית. השאלה המרכזית היא כיצד קרה שהחרדים, המהווים 20% מתושבי ירושלים ו-30% מהאוכלוסייה היהודית (הפלסטינים אינם מממשים את זכותם להצביע), זכו לרוב במועצת העיר ובקדנציה האחרונה אף בראשות העירייה, בעוד 70% מהמצביעים בירושלים אינם מיוצגים בהתאם למשקלם האמיתי?"
פוני מסביר כי "התשובה נעוצה בכך שהחרדים פועלים בבחירות כמיעוט ממושמע, מאוחד ומאורגן מאין כמותו, המתלכד סביב מועמד אחד (אולמרט, לופוליאנסקי) ומצביע בשיעורים הקרובים ל-100%. המחנה הלא-חרדי לעומת זאת התאפיין בשנים האחרונות באדישות, פיצול מועמדים ואחוזי הצבעה נמוכים".
פוני חושב כי מערכת הבחירות הקרובה עומדת להיות שונה. לדעתו, העובדה כי ראש העיר המכהן אורי לופוליאנסקי אינו מתמודד (בשל הסכמי רוטציה פנימיים), פרוש נתפס כקיצוני ודרעי שנוי במחלוקת, תאחד את הציבור החילוני מאחורי ברקת. "מועמדתו של ברקת, יחד עם תנועות צעירים ירושלמיות שרצות למועצה, ופועלות להעלות את אחוזי ההצבעה, מעלות את הסיכויים שהעיוות הדמוקרטי בעיר יתוקן". עם זאת, הסקרים המוקדמים שנעשו עוד טרם כניסת דרעי למירוץ, מוכיחים כי הכריזמה של יו"ר תנועת ש"ס (וגם "המנכ"ל של המדינה") לשעבר עשויה להפוך את המירוץ על פיו, ולסחוף אליו גם מצביעים חילוניים. עבירות שיש עמן קלון או ישיבה בכלא כבר מזמן אינן מרתיעות, למרבה הצער, את המצביע הישראלי הממוצע.
תל אביב: חנין בועה תקשורתית או מתמודד אמיתי?
עד לפני חודש היה נראה כי ראש עיריית תל אביב רון חולדאי שועט כל הדרך לקדנציה שלישית ברציפות. הכרזתו של ח"כ דב חנין, כי הוא מתכוון להצטרף למירוץ במסגרת התנועה החדשה "עיר לכולנו", הפיחה רוח חיים במערכת הבחירות התל אביבית. עם זאת, קשה לדעת אם העניין המחודש הוא תוצר של בועה תקשורתית, או שמא המועמד של "עיר לכולנו" באמת עשוי לנחות, איכשהו, ללשכה בכיכר רבין.
חנין, פרלמנטר מחונן ואינטלקטואל, זוכה לתמיכת הצעירים בעיר בזכות הדאגה לאיכות הסביבה והחיים והבטחתו לפעול למען הורדת מחירי הדיור בעיר. חולדאי נהנה מצדו מתמיכת השכונות הצפוניות, ומציג קבלות של עשייה ופיתוח מואץ של תשתיות העיר- פיתוח שלחנין יש כמובן השגות רבות אודותיו. חבר הכנסת מחד"ש מייצג את הטענות הרווחות על קיפוח דרום העיר והבנייה המסיבית של מגדלי יוקרה.
ההייפ האופטימי סביב חנין בשיאו, ובאחד המקומונים הוא הוצג בדמות המשיח, שעל פי המודל המרקסיסטי תגיח משורות האינטליגנציה ותגאל את כולנו מהקפיטלזם האכזרי. אלא שלא בטוח שהאהדה הרבה לחנין תצליח לתרגם עצמה לקולות. מספר בעלי זכות בחירה בתל אביב עומד על 371,398 תושבים. מרביתם תושבי שכונות הדרום, מזרח העיר, ועבר הירקון. בגלל אחוזי ההצבעה הנמוכים, הספיקו לחולדאי 55,966 בכדי לכבוש את כסא ראש העיר בבחירות הקרובות. המשימה של חנין תהיה להביא את מי שנחשבים לתומכים הקלאסיים שלו, תושבי מרכז ת"א, לקלפי. חנין ו"עיר לכולנו" יצטרכו להתמודד עם מערך בחירות מאורגן ומשומן של חולדאי ואנשיו, שכולל עשרת אלפי עובדי עירייה מסורים וקבלני קולות מקצועניים.
מתמודדים נוספים שכדאי לשים לב אליהם הם ראש סיעת "הירוקים" (ומי שכיהן כסגנו של חולדאי) פאר ויסנר , שינסה לרכב שוב (לא בטוח שבצדק רב) על הגל הירוק ואלוף (מיל') אורן שחור, שהודיע השבוע על התמודדות במסגרת רשימה עצמאית. גם המצב במר"צ, הרשימה הדומיננטית במועצת העיר, מסקרן: הסיעה עברה מהפכה רצינית, את יעל דיין הותיקה החליפה מיטל להבי, פעילת שכונות שזוכה להערכה רבה במפלגה. במר"צ ו"בעיר לכולנו", שתי תנועות שיש בהן הרבה מן המשותף, מנהלים מגעים על ריצה משותפת כדי לנסות לחסום את חולדאי. בינתיים הן לא מצליחות לשים את האגו בצד ולהגיע להבנה.
חיפה: ממשיכים לישון
גם בחיפה מנסים להתמודד עם נטישת הצעירים את העיר. יוסי פישר, עורך החדשות של רדיו חיפה, אומר כי מדובר בנושא המרכזי שעומד על הפרק במערכת הבחירות הנוכחית, "יחד עם הנושאים של מחסור במקומות עבודה וזיהום האוויר הכבד במפרץ חיפה".
המועמדים המובילים - ראש העיר המכהן יונה יהב, שזוכה בחיפה למעמד של גיבור עקב התנהלותו במלחמת לבנון השניה, ומולו הלוחם בשחיתות ניצב (בדימוס) יעקב בורובסקי - יוצרים תחושה של קרב מעניין, אבל על פי פישר בפועל מדובר בעסק סגור. "הסקרים מראים כי יהב זוכה ל-44 אחוזים מול 14 אחוזים בלבד לבורובסקי, כאשר שאר המועמדים מקבלים אחוזים בודדים".
המועמדים האחרים הם האיש של מפלגת העבודה בעיר, ישראל סביון, יו"ר תנועת הירוקים בחיפה, שמואל גלבהרט, וחבר מועצת העיר, ואליד חאמיס, הנתמך על ידי תנועת בל"ד, אבל איש מהם לא נחשב כבעל סיכויים ריאליים לניצחון. "השאלה כרגע היא האם יהב ינצח בסיבוב הראשון או בסיבוב השני. הציבור בחיפה, בניגוד למתרחש בתל אביב ובירושלים, אדיש לבחירות. בפריימריס שקדימה קיימה כדי לבחור את נציגיה לרשימה העצמאית של יהב, הגיעו רק 400 מתפקדים מתוך 1700. ההערכה שלי היא שאחוזי ההצבעה לבחירות יעמדו על שלושים אחוז - ממש כמו בבחירות הקודמות" .
גם מצעירי העיר לא תבוא כנראה הישועה. "מלבד רשימה אחת של צעירים, ותמיכתו של ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה בבורובסקי, לא נרשמה עד כה היענות מיוחדת מצידם. לפי איך שזה נראה, מועצת העיר הבאה תמשיך להיות מורכבת מאנשים מבוגרים ללא כל ייצוג של צעירים".