מכשול נוסף ומרכזי שעלול להופיע במהלך יצירת החיים הרצויים הוא הנטייה להתמקד במה שאנחנו לא רוצים. למשל, בעת מחלה נחזור ונאמר לעצמנו: "אני לא רוצה להיות חולה". אם אנחנו חולים מאוד, נתפלל לאלוהים או למלאכים ונדגיש כמה אנחנו לא רוצים להיות חולים. וכשלא יהיה אף מענה לבריאות מאלוהים, נכעס עליו ונחשוב: "מה, אתה לא מבין שאני לא רוצה להיות חולה, מה אני צריכה להתחנן?!".
הכוונה שלנו היא טובה וברורה: אנחנו לא רוצים להיות חולים. אבל היקום שלנו בנוי על פי חוק בסיסי, "חוק המשיכה", שמשמעותו היא, ש"דומה מושך דומה" ו"במה שאתה מתמקד אתה יוצר". לכן, כאשר אתה אומר "אני לא רוצה...", ההתמקדות היא בדיוק בדבר שאתה לא רוצה וכך אתה מושך אליך בדיוק את מה שאתה לא רוצה.
מלת השלילה "לא" איננה הופכת את המהות של הדבר למשהו שאתה "כן" רוצה. ברגע שאתה אומר "אני לא רוצה לחשוב על..." זה מאוחר מדי, כבר חשבת על זה. מה שקובע ביצירה הוא מהות הדבר עליו אתה חושב וכמות הרגש שיש לך כלפיו.
כשאנחנו לא מבינים שכך עלינו ליצור, נכשל ביצירה ונהפוך להיות מתוסכלים, מיואשים ואף נרגיש קורבנות. זכרו, כשיש לנו משהו בחיים שאנחנו לא רוצים, זה לא עונש. בעולם דואלי כמו שלנו זה מחדד לנו את מה שאנחנו "כן" רוצים ויכול להזניק אותנו לפעולה.
אל תפספס
מה אתם כן רוצים?
כאשר אנחנו חולים, עלינו לחשוב על בריאות ולומר "אני רוצה להיות בריא". במקביל לקבלת התרופות מהרופא, אנחנו צריכים לפעול למען הבריאות ולבדוק מהו הגורם הלא פיזי למחלה, עם כוונה מראש לרפא אותה מהעומק. בכך אנחנו מתמקדים, על ידי עשייה, במה שאנחנו "כן" רוצים - בריאות.
רחל (שם בדוי) הגיעה אלי לטיפול, כי כמעט ויתרה על זוגיות והייתה מיואשת מגברים. היא נפגשה עם גברים שלא מתאימים לה, או יצאה עם מי שכן מצא חן בעיניה לשניים-שלושה מפגשים, לא יותר. לדבריה, היא ידעה בדיוק איזה בן זוג היא רוצה, איך הוא יתנהג אליה ואף הכינה רשימה מדויקת. היא האמינה ש"מחשבה יוצרת מציאות" ולכן הקדישה זמן לא מועט לעשות את תרגיל "ספירלת היצירה".
כשהסתכלנו על הרשימה של רחל, ראינו שאכן רשימתה מדויקת ומפורטת, אך הבעיה הייתה שברשימה היא התמקדה לא רק במה ש"היא רוצה", אלא גם במה ש"היא מאוד לא רוצה".
לרחל היה חשוב שבן זוגה "לא יהיה קר". שאלתי אותה למה זה נאמר בשלילה והיא אינה מבקשת ש"בן זוגי יהיה חם". רחל ענתה בלהט ובאסרטיביות: "בכדי שיהיה ברור מאוד שאם הוא קר, אני לא רוצה אותו". שאלתי אותה: "ברור למי?" והיא ענתה לי: "לגבר, ליקום, לאלוהים, לא יודעת למי". רחל הבינה שאת מה שהיא מאוד לא רצתה בבן זוגה, היא כתבה בשלילה ועם עוצמה רגשית ולכן הזמינה בדיוק גברים כאלה. להפתעתה הרבה של רחל, כאשר החלה להתמקד באופן בלעדי במה שהיא "כן" רוצה בבן זוגה, הצליחה ליצור לעצמה זוגיות טובה תוך זמן קצר.
סופרמרקט ענקי
צריך להבין: היקום, החיים או אלוהים, הם לא איש שיושב שם למעלה ואומר: "רחל היא באמת אדם טוב, היא מבקשת ממני לא להיות בודדה. בסדר, הבנתי, אז אני אתן לה זוגיות". היקום הוא "סופרמרקט" ענקי שיש בו הכל ואנחנו בוחרים מתוכו את מה שאנחנו רוצים ויוצרים אותו בעולמנו הפיזי. ליקום, או לחיים אין דיעה אם מה שאנחנו רוצים טוב בשבילנו או לא. לפעמים נבחר להיות חולים כדי לקבל תשומת לב.
למרות שליקום אין דעה לגבי הבחירות שלנו, חוקי היקום (כמו "חוק המשיכה") הם שיוצרים את המציאות. לכן עלינו להשתמש בחוקי היקום כדי לקבל את מה שאנחנו רוצים. המשמעות היא שבנוסף להתמקדות במה שאתם "כן" רוצים, כדאי לבצע את "ספירלת היצירה" על כל שלביה ולהיכנס לתכנון ולפעולה.
תרגיל להתמקדות במה שאתם "כן" רוצים:
1. רשמו לפניכם מה אתם רוצים ליצור בחייכם ועדיין לא יצרתם.
2. התבוננו במחשבות שלכם במשך היום ושימו לב האם אתם מתמקדים במה שאתם לא רוצים, אולי באופן אוטומטי? אם כן, שנו זאת על ידי התמקדות במחשבות, רגשות ופעולות לקראת מה שאתם "כן" רוצים.
3. פעם ביום שבו לבד ובשקט ועשו את תרגיל "התחברות לאני הפנימי". התמקדו בדבר אחד שאתם כן רוצים, למשך דקה או שתיים. בכדי ליצור עלינו ללמוד להחזיק מחשבה אחת רצופה לפחות דקה. זה נשמע פשוט, אך זה לא כך - הספקות והפחדים עולים ללא הפסק. היעזרו בתרגיל הרכבת.