עונת ה-NBA הבאה עלינו לטובה, עומדת כמובן בצל חזרתו של מייקל ג'ורדן. האיש, שבעבר זכה לכינוי אלוהים, יגלה מהר מאוד שהוא בן תמותה. המון מילים נכתבו כבר בנושא, אז אחסוך מכם. רק שיהנה מהמשחק ושאנחנו נהנה ממנו.
השאלה המתבקשת כמובן היא מי יעצור את הלייקרס. שאק וקובי כבר הוכיחו שאין להם מץ' אפ בסדרה שלמה ופיל ג'קסון שוב עשה בעונת המלפפונים את השינויים המתאימים כדי שהקבוצה שלו תגיע לזמן אמת עם שחקנים שיעשו את העבודה במאני טיים (לינדסי האנטר, מיץ' ריצ'מונד ורוברט הורי שנשאר). מעצבן לראות את הלייקרס (עוד כדור פנימה למפלצת, עוד ג'אמפר של קובי) אבל הם ממש טובים.
הסיקסרס, הפינאליסטים מהעונה שעברה, עשו שינויים קוסמטיים בלבד. האם דרק קולמן הוא התשובה? כנראה שלא, אבל אלן אייברסון ימשיך להראות לכולם שהוא מאדר-פאקר לא קטן ושחקן בחסד עליון. לארי בראון לא ממש מצא את השוטר שיוריד מאייברסון את הלחץ בקליעה אבל מט הרפרינג וספידי קלקסטון בריא יכולים לעזור.
ושאר הליגה?
קבוצות כמו דאלאס (נאש, נוביצקי, טימי הארדוואי), ניו ג'רזי (ג'ייסון קיד), פיניקס (סטפון מרבורי) ואורלנדו (טי מאק וגראנט היל) יהנו מחוק ההגנה האזורית שנכנס לתוקפו העונה. קבוצות שישחקו בסגנון השוט אנד ראן, יצליחו יותר במסגרת החדשה. יהיה מעניין לראות את הסנטרים הקלאסיים שעוד נשארו בליגה (שאק, מורנינג, רובינסון, מוטומבו וגם דאנקן) מסתגלים לאזורית שתפריע להם יותר מאשר תועיל. יהיה כיף לראות את סקרמנטו (עם הצטרפותו של מייק ביבי ועם וובר, סטויאקוביץ' וטורקוגלו), את טורונטו רפטורס (וינסניטי) את מילווקי (קאסל אלן-רובינסון ועכשיו גם מייסון) וגם את יוסטון (פרנסיס ומובלי בוגרים יותר). שוב יהיה משעמם לראות את יוטה מגיעה לפלייאוף ומפסידה בסיבוב הראשון ואת מיאמי (למרות אדי האוס, הגמד הכי "קול" בליגה אחרי אייברסון).
כמובן שאת מירב העניין ירכז ג'ורדן (שבמקרה הטוב יעוף בסיבוב הראשון בפלייאוף), מה שיתבל במעט את השיעמומון המתמשך של העונה הרגילה. אז שתהיה לנו עונה גדולה ופלייאוף מצוין, גם אם הלייקרס יקחו אליפות נוספת.