סוף העולם - למה לא שאלו אותנו?

במקרה שחייזרים אי פעם ייתקלו בטור הזה מעופף לו בחלל האינטרנטי לאחר שהעולם, ואולי היקום, ייכחדו וייבלעו בתוך עצמם, אז הנה לכם האותיות האחרונות שיקלידו אצבעותיי – וגם במקרה ההגיוני יותר, שכולנו נשרוד את פעולת מאיץ החלקיקים – מדובר בהזדמנות פז להפנות אצבע מאשימה כלפי הגולם הקם על כולנו. והגולם הוא המדע.

כולנו אסירי תודה על האנטיביוטיקה ועל הטלוויזיה, על המזגן ועל הטלפון הסלולרי, אבל הגיע הזמן לאלף מחדש בהמה שאיבדה כל רסן וכיוון. בעבר הלא רחוק, הועמד המדע בשירות החברה האנושית, שידעה להשתמש במוחות המבריקים ופורצי הדרך שלה על מנת שייצאו חלוצים לפני המחנה, וישובו עם בשורה שתשפר את חיינו.

בזכות המדע אנחנו חיים יותר, וגם יכולים להעביר את השנים בגלישה לאתר "האח הגדול" או לחילופין בעבודה מהבית עד השעות הקטנות של הלילה. אולם העת המודרנית הפרה את האיזון ההגיוני הזה והעמידה את התגלית המדעית כערך עליון בפני עצמו.

כעת לא משנה מה מגלים ולשם מה - העיקר לגלות משהו שאיש לא ידע עד כה ולפתח פיתוח שלא היה קיים. בתחום הביולוגיה, למשל, מתבצעים מאות אלפי ניסויים בכל רגע נתון, מבלי שהחוקרים יודעים מה הם מחפשים, או שאפילו איכפת להם. מדובר בגישה שהולידה את משבר התרופות החמור באפריקה ואת פריצת הטאבו על שיבוט.

במקרה הראשון, נשכח מלב המדענים שהמטרה של פיתוח תרופות היא לרפא בני אנוש, ולא להרוויח מיליארדי דולרים. כך, מיליוני חולים אינם יכולים להרשות לעצמם תרופות קיימות שיצילו את חייהם וכל זאת בשל חוקים כגון הגנה על זכויות יוצרים. האם הזכות להגן על ההמצאה של מדען שעבד בשירות של תאגיד עליונה על הזכות לחיים? התמריץ הכספי הינו קריטי בעבור תעשיית התרופות, אולם זו מגלגלת מיליארדי דולרים, ותמשיך להרוויח יפה גם אם תמכור ביבשת השחורה את סחורתה במחירים סבירים יותר.

בדומה, לפני שיש ביכולתה של החברה להחליט אם שיבוט הינו ראוי או מקובל, רצים המדענים ומשבטים כבשים וכלבים, ובקרוב גם בני אדם. נכון, אולי ייווצר משבר אנושי חמור ובלתי ניתן לחיזוי, רק שלא מדובר בשיקול עבור המדען, האפשרות הזו כלל לא נכנסת למשוואה שלו.

קהילת המדענים הינה אליטה מצומצמת שמדברת בשפה אותה איננו מבינים ובנושאים עליהם איננו יודעים דבר. כך אנחנו ממודרים לא רק ממוקד קבלת החלטות, אלא אפילו מהזכות לדעת במה מדובר. למה הניסוי חשוב? למי הוא יעזור? איך? לא מגיעים לנו לפחות כמה הסברים נהירים וברורים?

הרי כל שהמדענים חושבים עליו, הוא שיגלו דבר מה שלא ידעו. לשם כך ימחצו מחר חלקיקים בתקווה לגלות מהו אותו חומר אפל שמחבר בין החלקיקים ביקום. ייתכן כי מדובר בתגלית חשובה ומכרעת שתשפר את חיינו כבר מיום חמישי (אם זה יגיע), אולם עצם העובדה שהדיון הציבורי מתנהל לפי לוח הזמנים של המדענים, במהירות שיא, לפני שייווצר חור שחור שיבלע את כולנו, אומר דרשני.

מי שמם בדיוק להחליט שהניסוי המדובר הוא הכרחי? האם הם נבחרו לייצג את המין האנושי? האם טרחו להסביר ולשכנע אותנו שאלו שטוענים שמדובר במהלך שיהרוג את כולנו טועים טעות מרה? האם הדאגות של האנושות שמא תחדל להתקיים מעניינות אותם?

נדמה כי לאחר שנגלה כי העולם ממשיך לעמוד על תילו ראוי כי יעלו ויבואו כמה מדענים ויעבדו על התגלית הבאה - החדרת מצפן מוסרי והגיון בסיסי לתוך החשיבה המדעית הריקנית, שמקיימת את עצמה, ותו לא.