ארגון ה-OECD פרסם היום (שלישי) נתונים המשווים בין מערכות החינוך ברחבי העולם. לפי הדו"ח, בישראל לומדים בבתי הספר היסודי 27.5 תלמידים בממוצע בכיתה, ואילו בחטיבת הבייניים לומדים 32.8 תלמידים בממוצע. בשאר המדינות הכלולות בדו"ח עומד הממוצע בבית הספר היסודי על 21.5 תלמידים, ובחטיבות הביניים על 24.
נתון מעודד שעולה מסיכום הדו"ח שכתבה פרופ' רות קלינוב מהאוניברסיטה העברית מטעם הרשות להערכה ומדידה בישראל (רמ"ה), הוא כי ביחס למדינות אחרות, ישראל מקדישה שיעור גבוה ממשאביה לחינוך היסודי והעל-יסודי. אולם, נראה כי זוהי תוצאה של ריבוי הילדים ביחס לכלל האוכלוסייה.
מהדו"ח עולה כי בתוצאות "מבחני פיזה", הבוחנים את הידע במדעים, מתמטיקה וקריאה בקרב תלמידים בני 15 ב-57 מדינות בעולם, תלמידי ישראל נמצאים מתחת לממוצע. הנתונים מתייחסים לשנת 2006. כל מדינות ה-OECD מדורגות לפני ישראל בתוצאות תלמידיהן במבחן הפיזה.
ה-OECD, ארגון המדינות המתפתחות, מאגד בתוכו שלושים מדינות דמוקרטיות המנהלות שוק חופשי במטרה לסייע להן בפיתוח כלכלי, הרחבת התעסוקה והעלאת רמת החיים. במאי 2007 הזמינה מועצת השרים של ה- OECD את ישראל להתחיל בהליך ההצטרפות לארגון.
המורים מרוויחים פחות
עוד עולה מהנתונים, כי ההוצאה הלאומית לתלמיד בדולרים בישראל, בחינוך העל יסודי, היא $5,495 בשנה, שהם כמחצית ממה שמשקיעה ארה"ב בתלמידי על יסודי וגם פחות מדנמרק ($9,400) פינלנד ($7,300) וניו זילנד ($6,200).
כמו כן, לפי הדו"ח, שכר המורים במדינת ישראל הוא נמוך בכמחצית משאר המדינות החברות בארגון. עם זאת הנתונים מתייחסים לשנת 2006, לפני שנכנסה לתוקפה הרפורמה בחינוך "אופק חדש", במסגרתה אמור שכרם לעלות. מורה במדינת ישראל בעל 15 שנות ותק הרוויח בשנת 2006 כ-15 אלף דולרים בשנה, לעומת 38 אלף דולרים בממוצע שמרוויחים המורים במדינות ה-OECD.
שרת החינוך יולי תמיר אמרה בתגובה לממצאים, כי "אנחנו משלמים בלימודי יסוד מאחר שאנחנו מאפשרים מגוון של נושאים. אנחנו אכן פחות מלמדים ליבה, מאשר נושאים אחרים. האם זה טוב או רע? זו החלטה קשה. צריך לנהל על זה דיון ציבורי. אחוז הלומדים במכללות ואוניברסיטאות בישראל הוא מאוד גבוה. זאת אומרת שלתיכון ומעלה מגיעים אחוז תלמידים כמו במדינות הטובות בעולם".