הקשר בין השכלה לשכר

"שיעור בעלי תואר ראשון בקרב בוגרי תיכון ממשפחות מהחציון התחתון של התפלגות ההכנסות הוא 41% לעומת 63% בקרב בוגרי תיכון ממשפחות מהרבעון העליון" - כך עולה ממחקר חדש שערך בנק ישראל הבודק את הקשר בין השכלה לשכר.

עוד עולה מהמחקר כי אלמלא התקשו בוגרי תיכון ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה לממן את לימודי התואר הראשון, שיעור בעלי התואר הראשון בקרבם היה עולה ב-7% ל-48%. כותבי המחקר מציינים כי עניים נאלצים לממן את ההשקעה בלימודים באמצעות הלוואות יקרות, ואלה עלולות לעתים להפוך את ההשקעה בלימודים ללא כדאית עבורם.

הקושי המימוני לא מתבטא רק בהתחלת הלימודים: תלמידים ותלמידות מהרבעון התחתון של התפלגות ההכנסות דוחים את סיום לימודי התואר הראשון בכחמישה חודשים ביחס לתלמידים מהרבעון העליון בעלי הישגים דומים בבחינות הבגרות.

ממצא מעניין אחר נוגע לתרומת ההשכלה האקדמית לשכר העובדים: מהמחקר עולה כי התרומה של השכלה אקדמית לשכרן של בוגרות תיכון ממשפחות עניות גבוהה מתרומתה לשכר של בוגרות תיכון ממשפחות אמידות בעלות הישגים דומים בבחינות הבגרות; בקרב הבנים לא נמצא הבדל כזה.

בקרב תלמידים יהודים הסיכוי של תלמיד ממשפחה מהחציון התחתון לסיים תואר ראשון נמוך ב-6% מזה של תלמיד בעל הישגים דומים בבחינת הבגרות שגדל במשפחה מהרבעון העליון. מהשוואה דומה בקרב בנות יהודיות נמצא פער של 7.8%.

הפתרון על פי החוקרים ד"ר יואב פרידמן ורוני פריש הוא מתן הלוואות מסובסדות או הענקת מלגות לסטודנטים ממשפחות מעוטות הכנסה. דבר זה עשוי, להערכת הכותבים, לשפר את סיכוייהם לסיים לימודי תואר ראשון.

דרך לאמוד את השפעת מגבלת הנזילות על הנגישות של לימודים אקדמיים היא בדיקת ההשפעה של הפחתת שכר הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות על הרכב הלומדים בהן. בשנת תשס"ב הופחת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ב-14% - דבר שהיה צפוי להגדיל את שיעור הלומדים ממשפחות מהחציון התחתון במוסדות להשכלה גבוהה. בפועל לא נצפתה עלייה כזו.

עם זאת טוענים כותבי המחקר כי אין בכך כדי להחליש את הטענה בדבר קיומה של מגבלת נזילות בלימודי ההשכלה הגבוהה.