כוס ובחורה

שמעתי פעם סיפור על משרד של גרפיקאים עם כיסא שהפך לשם דבר, מסתבר כי כל בחורה שהיתה יושבת עליו והיא רווקה, תוך זמן קצר היא היתה נשואה והריונית, וכך התפנה הכיסא לגרפיקאית אחרת אשר היתה ממצה את יעודו של הכיסא ומפנה מקומה לבאה בתור.

אני יודעת שאומרים כי הסיפור אמיתי אך אני לא בקיאה בפרטים, לא לגבי המשרד ולא לגבי הכיסא ובנות יושביו, אך בכל זאת עלתה במוחי התהייה באם הביא אותו סיפור לכדי מצב בו המוני בנות עשו בדרך פתע הסבה מקצועית לגרפיקה וכל זאת על מנת לבתק את קרום הרווקות מחייהן?

נזכרתי בסיפור עקב חוויית מעבר הדירה שחוויתי בשבוע האחרון, חשבתי בדיעבד על הדירה שבה התגוררתי בשנתיים האחרונות. אני זוכרת את הזוג שיצא מהדירה כשאני נכנסתי, זוג צעיר נשוי טרי, שהחל בדירה את הקשר ועזב אחרי הנישואין, שנתיים אחרי כן אני עזבתי ונכנס זוג אחר, קצת צעיר יותר אבל עומד לקראת חתונה. ואני? אני נכנסתי רווקה לדירה ויצאתי ממנה רווקה, וזה לא שלא היו לי קשרים ומערכות יחסים במהלך שנתיים אלו ובכל זאת כאן נכנס מוטיב ההשוואה עם סיפור הכיסא.
אז אני שואלת את עצמי, יש מקום למלא טופס תלונה? האם יתכן שפסחו על תורי בשרשרת? או שכל העניין הוא פיקציה גמורה, פרי דמיוני, אין כיסא ואין דירה, אלא מקריות לשמה ותו לא.

ועל אף כל זאת ראו איזה אדם נאור שאני, אני לא מתלוננת, אני בסך הכל מציינת עובדות, היה כיסא והיתה דירה, אני בכלל מעדיפה ספה ודופלקס, אין לי טענות כלפי אף אחד, טוב לי במקומי, ככה כמו שאני, נכון שיכול להיות ממש נחמד למצוא כך פתאום באמצע יום בהיר אחד מכסה של סיר (בהנחה שאני הסיר) ולבנות איתו חיי זוגיות משותפים, אבל משם ועד כמיהה לחתונה גדולה ולבנה אני קצת רחוקה, אין כמיהה ואני לא מתעוררת כל לילה שטופת זיעה כשתמונת החופה מהחלום עוד מרחפת מעל ראשי.

אז ישבתי לכוס קפה עם זו שמייחלת ליום חתונתי קצת יותר ממני, מי אחרת מאשר אימי היקרה, הצגתי בפניה את העובדות הנ"ל כמו גם את השאלה האם יש מקום לבוא בטענות? אימי השיבה לי כי זה טיפשי להסיק מסקנות ולשאול שאלות בהסתמך על תיאוריות מיסטיות מופרכות. יחד עם זאת אומרת אימי כי היא דווקא כן מאמינה במשפט שאומר כי "משנה מקום משנה מזל" ושמחה על כך כי עברתי דירה כי לטענתה המזל לא היה עימי בדירה הקודמת, מיותר לציין כי חוסר מזל בעיני אימי מקביל לעובדה שעדיין לא התחתנתי.

על שאלתי לגבי הדירה אמרה אימי כי אם להאמין כי אכן יש בדירה ההיא סוג של דפוס אז כנראה שיש תור, "כנראה לא היית בתור, כנראה שנדחפת ולא בתור, לא היית צריכה להיות במועד הזה בדירה ולכן לא מומש לגבייך הדפוס המדובר".

עכשיו כשאני בדירה החדשה שלי, אימי נראית דיי מרוצה, היא אומרת שהתחלות חדשות זה תמיד דבר טוב ואני נוטה להסכים עימה, אם זה נכון ואם זה לא נכון אני מניחה שזה לא ממש משנה, "העיקר שיהיה לך טוב" אומרת אימי, וכנראה שזה באמת מה שחשוב, "ואין לך מה לדאוג, הזמן שלך יבוא, את לא מאחרת לשום מקום ואין לך לאן למהר, כל דבר בשעתו" הוסיפה. מסקנתי הסופית לגבי העניין היא שבהחלט יש הרבה מקום לאופטימיות ובכלל אם מילים כמו אלו נאמרות מפיה של אמא פולניה, אין ספק כי יש לי מזל.