בוסניה - ישראל: שינוי תוכניות

לפני תחילת הקמפיין לעלייה לאליפות אירופה 2009, סומן המשחק של נבחרת ישראל בבוסניה (שבת, 21:00), כמשחק שאם נאבד אותו, שום דבר לא יקרה. העובדה כי הנבחרת תסתפק גם בחמישה ניצחונות מאפשרת לה לאבד משחק חוץ אחד, אבל לאור היכולת במשחק הניצחון מול בריטניה בבית, יודעים בנבחרת שעל אדמת הממלכה המאוחדת זה בטוח לא יהיה יותר קל. הבוסנים מגיעים למשחק אחרי הפסד מפתיע לצ'כיה, והפסד נוסף לישראל בבית, עלול להכניס אותם למצב לא נוח.

האווירה בקרב שחקני הנבחרת בימים שאחרי הניצחון על בריטניה היא אווירה של אכזבה מהיכולת של עצמם. שחקן בנבחרת הודה כי "מלבד טפירו וליאור אליהו, אני ויתר חבריי לא היינו במשחק בכלל".

ישראל יודעת שבמשחק בבוסניה, היא תצטרך לעשות דברים שונים ממה שתירגלה במשך כל ההכנה. משחק ריצה, כפי שהיא אוהבת ויודעת לעשות, לא יעזור בבוסניה שכן שחקניו של צביקה שרף יצטרכו לשלוט בקצב המשחק. מנגד, הנבחרת הוכיחה כי במשחק עומד ומסודר היכולת שלה לנצח את המשחקים היא לא מהגבוהות. בכל זאת שוררת בקרב שחקני הנבחרת האמונה שדווקא בבוסניה יוכלו להציג את היכולת שכולם מחכים לה מתחילת הקמפיין.

בימים האחרונים הרבו לדבר בנבחרת על האווירה המטורפת שתהיה פקטור חשוב באולם בסראייבו ותקשה על השחקנים. בתחושה הכללית נראה כאילו ישראל חזרה בכל פעם מהאולם בבוסניה עם הזנב בין הרגליים, אך המציאות רחוקה מלהיות נכונה. מאז התפרקה בוסניה מיוגוסלביה ב-1991, נפגשו הנבחרות שבע פעמים והמאזן ביניהם עומד על ארבעה ניצחונות של ישראל מול שלושה ניצחונות בוסנים. מתוך שבעת המשחקים, שלושה זכורים יותר מכל. הראשון מביניהם היה במפגש הבכורה בין הנבחרות שנערך ב-15 בנובמבר 1995, במסגרת חצי גמר אליפות אירופה 1997. המשחק הזה היה הצגה של איש אחד, ננאד מרקוביץ', שחקנה של הפועל תל אביב והפועל אילת לשעבר, שקלע 40 נקודות באחת ההופעות הגדולות של שחקן זר על אדמת ישראל.

באותה שנה שיחקה ישראל משחק חוץ מול בוסניה בברלין, בה אירחה הנבחרת עקב המלחמה הקשה שעברה, והפסידה. שנתיים לאחר מכן יצאה הנבחרת לראשונה בתולדותיה לסראייבו, והגיעה חדורת מוטיבציה למרות קהל עוין של 3,000 צופים שישבו כמעט על הפרקט. מי שהוביל את בוסניה במשך כל המשחק הוא יסמין הוקיץ', עוד אקס הפועל תל אביב, וזאת בהעדרו של מרקוביץ' שפרש זמנית מהנבחרת באותו זמן. בישראל היה זה דורון שפר, שרגיל היה להתעלות באולמות עוינים, בתוספת משחק מדהים של נדב הנפלד עם 16 נקודות ו-7 חטיפות שהובילו את ישראל לניצחון נאה 65:69. החוט המקשר בין ישראל של אז והיום הוא עמית תמיר, שבגיל 18 ערך על אדמת סראייבו את הופעת הבכורה שלו במשחקים רשמיים בנבחרת.

משחק נוסף בלתי נשכח נערך במסגרת מוקדמות אליפות אירופה 2007, ב-9 לספטמבר 2006, עם אותו מרקוביץ' כמאמן ראשי, בסראייבו. ישראל הגיעה למשחק אחרי ניצחון דחוק על בוסניה בסופיה, בה אירחה את המשחקים עקב המלחמה בצפון, וספגה תבוסה גדולה 85:63, בעיקר בגלל משחק רע של כל שחקני הנבחרת מלבד ג'יימי ארנולד. שנה לאחר מכן, ב-30 לאוגוסט 2007, במסגרת משחקי ההזדמנות האחרונה במדריד כבר נשכח אותו הפסד מר כשעמית תמיר קלע 15 נקודות והוביל את קלעי הנבחרת לניצחון 60:67 ולעלייה לאליפות אירופה במדריד.

אז איזה נבחרת בוסניה אנחנו הולכים לראות הפעם? חצי שנה לפני המשחקים הוחלף ננאד מרקוביץ' במנסור באיירמוביץ', בן ה-44, שאימן בעבר את הנבחרת. באיירמוביץ' מצטייר כדמות קשוחה אך לא יציבה על הקווים. גם הוא יודע שכישלון בהעפלה לאליפות, או במקרה הגרוע מקום אחרון בבית שישלח אותו למשחקי ההישרדות בדרג א', יסיימו את תפקידו. "ההפסד לצ'כיה הוא לא צפוי, בעיקר בדרך ששיחקנו, אבל בבית אנחנו לא נפסיד", אמר בתום משחק ההפסד בפראג ביום רביעי.

הבוסנים מציגים סגל עמוס בשחקנים מוכשרים, אך גם בכאלה שהשם פוטנציאל לשעבר, מופיע לידם. יסמין הוקיץ', שהיה אמור להיות השחקן המוביל של הנבחרת באליפות הזאת, לא משתתף בגלל פציעה שגרמה לו לפרוש מהנבחרת, ובהעדרו אין שחקן בכל הנבחרת הבוסנית שעבר את גיל 28. החמישייה של באיירמוביץ' בכל משחקי המבחן, וגם במשחק ההפסד לצ'כיה כללה את אחד השחקנים המוכשרים ביבשת, נמניה גורדיץ' (20, 1.94), שחקנה של בודצ'נוסט, שצפוי להבחר בסיבוב השני בדראפט הקרוב. גורדיץ הוא רכז מאוד מגוון, שמזכיר קצת את יותם הלפרין בצעירותו.

שחקן צעיר נוסף ומוכשר אף יותר הוא ניהאד דיידוביץ', (18, 1.96), שחתם לאחרונה בברצלונה עד שנת 2013. דיידוביץ' כבר צלף 25 נקודות במשחק הכנה, אך בהפסד מול צ'כיה קלע רק 6 ב-32 דקות. שני שחקנים נוספים חשובים במערך הבוסני הם הסנטר ארמין יזאבין (28, 2.10), שצפוי לעשות לנבחרת בעיות מתחת לסל ומירזה טלטוביץ' (23, 2.03), שמרבה לעלות מהספסל אך כבר תרם רבות במשחקים קודמים מול ישראל.

מעל כולם בנבחרת הבוסנית בולט שחקן אחד, שבמשחק מול צ'כיה היה איום ונורא, ג'יי אר ברמר (28, 1.96), שחקנה של דינמו מוסקבה האיזורית בעונה הבאה. בבוסניה קיבלו בתדהמה את ההודעה כי ברמר הועדף בסגל על פני הנרי דומרקאנט שהיה השחקן המוביל של הבוסנים בקמפיין הקודם, ומקווים כי ההחלטה הזאת לא תהיה מכרעת בקמפיין. ברמר נבחר בעונת 2002/3, לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA, אך הקריירה שלו בליגה הטובה בעולם לא צלחה ובעונת 2004/5 החל להסתובב באירופה, כשבין התחנות שלו ניתן למצוא את מלאגה הספרדית וביילה האיטלקית. ברמר אמנם לא פתח במשחק בפראג אך שיחק 24 דקות. באותם דקות על המגרש בעיקר טייל ולא הבין איפה הוא נמצא. השורה הסטטיסטית שלו עמדה על 5 נקודות (2 מ-9 מהשדה) ו-7 איבודים. במשחק בסראייבו כבר צפוי ברמר אחר.

אז איך עוצרים אותם וגורמים להם להפסד שני ברציפות? היתרון הגדול של הנבחרת של שרף הוא הקבוצתיות והיכולת כמו בפעמים הקודמות לכפר על הפערים האינדיבידואליים במשחק קבוצתי מסודר. אם מאיר טפירו וליאור אליהו יהיו שני השחקנים היחידים שיופיעו משחק שני ברציפות, הנבחרת תחזור לארץ לפני הנסיעה לפראג עם הפנים בין הידיים. צביקה שרף צריך תרומה של יניב גרין מתחת לסלים וגם לשתף את כריס ווטסון שלא שיחק כלל במשחק הקודם. יותם הלפרין, שהיה רע מאוד במשחק הקודם, חייב לקחת מנהיגות, ולהוכיח שהוא יכול להיות שחקן מוביל גם ליד מאיר טפירו. בסופו של יום נבחרת ישראל מגיעה למשחק שבו ניצחון הוא הכרחי ואפשרי, לא קל, אבל אפשרי.