לא רק אובמה: גם מקיין רוצה שינוי

לאחר פתיחה צולעת למדי של הוועידה הרפובליקנית, צפוי הלילה לנאום המועמד לנשיאות ג'ון מקיין, שקיבל עליו אמש (חמישי) את המועמדות באופן רשמי. מקיין עשוי להתגלות כמועמד שחרט על דגלו את מסר השינוי לא פחות מאשר המועמד הדמוקרטי ברק אובמה, במיוחד בתוך המפלגה הרפובליקנית. בחירת אובמה תסמל את מעבר הכוח בבית הלבן למפלגה שונה, אך שום דבר שאמר אובמה עד כה או הבטיח לא מרמז על כך שהוא מתכוון לקרוא תגר על המדיניות המסורתית של המפלגה הדמוקרטית או לשים אותה על מסלול חדש לגמרי.

לעומת זאת, השפעתו של מקיין על המפלגה הרפובליקנית עשויה להיות דרמטית הרבה יותר. להערכת פרגוס קאלן, יו"ר המפלגה הרפובליקנית במדינת ניו המפשייר, מקיין יסמל פיצול משמעותי מהתנהלות המפלגה תחת הנשיא בוש, הן בדרך בה ינהל את הקמפיין והן בדרך בה ינהל את המפלגה אם ייבחר. "מקיין הוא לא ליברל. הוא שמרן. אך הוא פחות אידיאליסט ויותר פרגמטיסט מאשר בוש כמועמד וכנשיא", הסביר קאלן.

מסע הבחירות וסגנון שלטונו של בוש, לדברי קאלן, היו מבוססים על קיטוב המדינה. הוא נהג לפנות לבסיס השמרני יותר של המפלגה. מקיין, המפגר בסקרים וזקוק לקולות העצמאים, ינסה לפנות לקהל מתון יותר. "הוא איש של קואליציות" גם מתוקף טבעו וגם בשל הצורך שלו כמועמד, אמר קאלן. "אלו בחירות של שינוי והוא מבין זאת", הוסיף.

תמת ה"שינוי" היתה התמה העיקרית בשנת הבחירות הנוכחית, במיוחד לנוכח הרצון למחוק את זכר שנות כהונתו של בוש ולנוכח אחוזי התמיכה הנמוכים שלו. בנאומו הלילה, מקיין, שנתמך על ידי בוש בנושאים כגון המלחמה בעירק וקיצוץ מסים, יאלץ לנווט דרכו בין הכרת תודה לבוש ובין להבהיר לבוחריו ולעם האמריקאי כי הוא שונה מבוש – הוא מייצג שינוי. "צפו ממקיין שידבר על העתיד ומה הוא יעשה שונה ומעט מאד על העבר", אמר סטיב רוברטס חבר במפלגה הרפובליקנית.

מושל ניו ג'רזי לשעבר טום קין רואה הקבלה בין מקיין לגיבורו האישי, הנשיא תיאודור רוזוולט, ששינה את המפלגה הרפובליקנית בעשור הראשון של המאה ה-20. רוזוולט נבחר לסגן נשיא ב-1900 והפך לנשיא כשהנשיא וויליאם מקינלי, שמרן ימני, נרצח ב-1901. רוזוולט התגלה כגיבור המפלגה באותם זמנים – ופתח אותה, לדברי קין, ל"רפורמיסטים, מהגרים, אינטלקטואלים ושמרנים כאחד".

השינוי שמבטיח מקיין להביא למפלגה הרפובליקנית, לדעתו, דומה. "הוא יהיה פתוח יותר לקולות חדשים. הוא יפתח את המפלגה ויביא אליה אנשים חדשים, להן היא זקוקה. המפלגה זקוקה לשינוי. היא אינה יכולה לקפוא על שמריה".

יש הסבורים כי השפעתו הפוליטית של מקיין תורגש בוושינגטון ובתרבות הלוביזם המעוררת שחיתות ואי תקינות פוליטית. "הדרך היחידה לנער את וושינגטון היא מלמעלה", הסכים קין.

אחרים רואים בבחירת שרה פיילין, מושל אלסקה הצעירה והלא מוכרת, כמועמדת לתפקיד הסגנית, כראיה החזקה ביותר לשינוי בו דוגל מקיין. "בחירתה של פיילין מדגישה עד כמה ישנה מקיין את המפלגה. הוא בחר מישהי המוכנה לאתגר את המפלגה ורמז בכך שאיזה כיוון יבחר הוא עצמו כנשיא", אמר קאלן.