אחד הדברים המועילים ביותר שיכול לעשות האדם הפשוט והמוטרד בצדק למען הפלנטה ולמען עצמו (וזה אותו דבר), הוא למחזר את שאריות המזון האורגניות שלו ולהפוך אותן באמצעים ביתיים פשוטים לדשן אורגני משובח, הוא רקבובית או בלעז: קומפוסט.
איך עושים את זה אפשר בקלות ללמוד ברשת, המשופעת מידע פשוט וזמין בעברית בנושא, למשל באתר: "הגינה האורגנית" ורבים אחרים. נדמה שהעובדה שעדיין מעטים מדי עושים קומפוסט לא נובעת מהעדר מידע, אלא, אולי, מכל מני דעות לא מדויקות וחששות טבעיים מהנושא. ובעיקר, מהעדר מוטיבציה. לכן, קודם כל ננסה באמת לשאול "למה לא?".
"זה ממילא מתקמפסט בזבל"
האמת המצערת היא שכשאריות מזון אורגניות מעורבבות עם חומרים אנאורגאניים בפח שלנו, מתרכבות עמם ויוצרות סלט שלם של מזהמים רעילים. הנגר הבעייתי הזה מוצא את דרכו למאגרי המים ומכאן קצרה הדרך לסגירה הסדרתית של מאגרים מפאת זיהום, שמשתוללת עכשיו, כשכל טיפה חשובה. כך שכל מי שמוטרד מהבצורת ומרגיש חוסר אונים (ומי לא?) יכול להועיל ולהשפיע על ידי למידה וביצוע של הנושא הפשוט והמרתק הזה: עשיית קומפוסט.
"זה מסריח ומביא ג'וקים"
קומפוסט תקין אינו מסריח כלל. להפך, הוא בעל ריח רענן של יער אחרי הגשם. ריח רע או ג'וקים מופיעים רק אם משהו משובש לגמרי, בדרך כלל הניקוז או מחסור בחומר יבש. גם אם קרה בטעות, זה ניתן לתיקון מהיר.
"צריך חצר או גינה פרטית"
באמת זה הכי פשוט כשיש, אבל עם קצת יצירתיות אפשר בקלות להסתדר גם על הגג או במרפסת. לעירוניים: באתר של "עץ בעיר", מציעים תמיכה ויעוץ, פתרונות ומיכלים לקומפוסט ביתי עירוני. הכי מועיל זה ליזום הצבה של מיכל קומפוסט בחצר של בית משותף. כך תוכלו להציע גם לשכנים להצטרף ליוזמה ולעזור לכם להציל את הכנרת ואת העולם.
.
"צריך לקנות מיכל "קומפוסטר"
ממש לא חייבים - ישנן רשויות מקומיות המסבסדות קומפוסטרים, בררו מה קורה אצלכם. מחירו של קומפוסטר מסובסד סביר, המחיר המלא מוגזם לגמרי. עבור משפחה אחת אפשר בקלות להסתפק במיכל קטן בהרבה, בחינם. דלי גדול, חלק של רהיט, חבית ישנה או כל סוג של מיכל ממוחזר בעל מכסה. כך גם תמנעו מצריכה של עוד מוצר פלסטיק מאסיבי.
"זה מסובך"
האמת היא שהפנמה של עיקרון פשוט אחד די בה כדי לתפוס את לב העניין ולקבל בטחון. זהו עקרון הריקבון האירובי. ישנם שני סוגים של ריקבון: אנאירובי (אירובי מלשון "אייר"-אויר), שהוא תוצאה של פעילות של חיידקים שאינם צורכים חמצן. זהו הריקבון של "המיץ של הזבל", שמתאסף בשקית הפלסטיק האטומה לחמצן. הוא מסריח ויוצר חומרים בעיתיים. הריקבון האירובי נוצר בעזרת חיידקים צורכי חמצן, וזה סיפור לגמרי אחר. אדמת יער בריא ועשיר, למשל, אינה אלא ערימת ריקבון אירובי אחת גדולה. העלים הנערמים באווריריות זה על זה מאפשרים חימצון מלא, יוצרים את הניחוח העשיר של רקבובית ומהווים סביבת חיים להמוני יצורים מיקרו ומקרוסקופיים המפרקים והופכים אותם בחזרה ליסודות ותרכובות פשוטות הזמינות מחדש לצמחי היער כמזון ומקור חיות.
זה, בקיצור נמרץ, מה שאנחנו שואפים אליו בערמה שלנו. בדיוק כמו ביער. הדרך לקבלת ריקבון אירובי היא שימוש בחומר אורגני יבש כדי לאזן את הרטיבות של שאריות המטבח - עלים יבשים, קש, כסחת דשא. אין בעיה להשיג את הדברים האלה מחצרות השכנים או מנקודת איסוף הגזם הקרובה לביתכם. צריך רק להקפיד לכסות תמיד את החומר הרטוב בשכבה יפה של חומר יבש, כך שתתקבל ערימה לסירוגין יבש-רטוב. זה מאפשר "נשימה" בריאה וריקבון אירובי נעים וריחני. הכי חשוב, אל תפחדו ותסמכו על חוקי הטבע. וספרו לנו איך היה.