שלושת מקרי הרצח האחרונים של ילדים בידי הוריהם מעוררים סימני שאלה כבדים: מה גורם להורה לבצע את המעשה הנורא מכל דווקא כלפי ילדו?, האם מקרים כאלו מתוכננים מראש? והיכן היתה החברה הסובבת לפני הרצח? בראיון לוואלה! חדשות מתריע הפסיכיאטר פרופ' צבי זמישלני, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה, מפני מדיניות רווחה שפשוט אינה קיימת ומפני תופעה חברתית קשה המצביעה על מצוקה של פלח אוכלוסיה קשה יום, שכבר לא ניתן להתעלם ממנה.
"אי אפשר שלא לראות את שלושת מקרי הרצח האלו כמגיפה", אומר פרופ' זמישלני. "הפרופיל של האנשים האלו שרצחו את ילדיהם כל כך ברור. צריך להבין: הכי קל להגדיר אותם כמשוגעים, אבל הם לא משוגעים. הם אנשים נורמטיביים במצוקה. מה שמאפיין את כל שלושת המקרים זה הקושי של ההורים בהתמודדות עם ילד קשה לגידול. ניכר כי בכל המקרים לילדים עצמם היו בעיות. הם גדלו במשפחות לא מתפקדות והמצב הזה רק הגביר את מצוקות הילד, שהחל לסבול מבעיות נוספות".
פרופ' זמישלני מדגיש כי שלושת המקרים האחרונים לא התרחשו במקרה: "בגלל גל המקרים הזהים שתוקף אותנו עכשיו, מחשבה או פנטזיה של אדם לסיים את חייו או את חיי ילדיו עולה פתאום למודעות. זה לא בא סתם כך".
לדבריו, יש קשר ישיר בין העוני בו חיו המשפחות לבין מקרי הרצח. "במקרה האחרון מדובר באם חד-הורית שאינה מקבלת כל תמיכה. בבית ישנו ילד עם בעיות משל עצמו. הורם במצב כזה מגיעים לעיתים לתחושה של 'אני לא יכול יותר', וברגע אימפולסיבי אחד מחליטים לעשות מעשה", מסביר פרופ' זמישלני. "אנחנו כל הזמן מתעלמים מהעובדה שיש גם גנטיקה. לאותם הורים בעיתיים יש גם מטען גנטי בעיתי, אחרת הם לא היו מסתבכים עם החיים. ההסתברות שלאמא קשה יהיה ילד קשה היא גבוהה".
"אין כאן אשמים נקודתיים"
לגבי המקרה של רוז, שלפי החשד נרצחה בידי סבה רוני רון, אומר פרופ' זמישלני כי רון הוא בעל הפרעת אישיות חמורה. "מדובר באדם שמחזיק באופן קבוע בדפוסי התמודדות לא יעילים: התנהלות בדרך אימפולסיבית, עבירות על החוק, אלימות. עם זאת ניכר כי הוא אינו חולה נפש, לא בלשון החוק ולא בלשון פסיכיאטרית מקצועית".
"אני חושב ששלושת המקרים פותחים צוהר לבעיה שקיימת בחברה שלנו", הוא אומר. "אנחנו לא יכולים להתעלם מזה יותר שיש משפחות שקשה להן להתמודד, והכתובת לאן לפנות לא ברורה. עד כה, בריאות הנפש לא נכללה בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי. בתחום הזה צריך להיות כתובת ברורה, כמו רופא ילדים או משפחה. כך נוצר מצב בו משפחות מבוססות מוצאות את הדרך לקבל טיפול, ומשפחות עניות נשארות במצוקתן".
פרופ' זמישלני מתריע כי מדיניות הרווחה שכולם מדברים עליה כלל אינה קיימת. "נראה שאין לנו מדיניות רווחה. יש למשל מחסור בפסיכיאטרים של הילד, אך זה לא מטריד אף אחד. לא מדובר רק בכסף והקצאת משאבים, אלא גם בחשיבה ומודעות. המקרים הללו מצביעים על מצוקה של פלח אוכלוסיה שלם. זו מראה, ואסור להתעלם ממנה. אסור לנו לחפש אשמים נקודתיים. זו בעיה חברתית רחבה". לדבריו, "תמיכה בהורים כאלה, בייחוד בעתות משבר יכולה למנוע את המעשים הקיצוניים".
פרשת רוז שנחשפה לפני כשבוע היתה הראשונה במקרי הרצח האחרונים. לפי החשד, רוז בת הארבע נרצחה על ידי סבה רוני רון, תושב נתניה, שסיפר בחקירתו כי השליך את גופתה לירקון. רוז סבלה מלקות התפתחותית, והוריה סיפרו כי התקשו להתמודד עם מצבי הרוח שלה.
ביום שישי האחרון נעצרה אולגה בוריסוב מראשון לציון בחשד שהטביעה למוות את בנה בן הארבע. בחקירותיה היא סיפרה לחוקרים כי בנה מהווה עליה נטל כיוון שסבל מהפרעות קשב. "הוא היה שונה מאחרים", אמרה, "הוא לא היה כמו כל שאר הילדים". אמש נעצרה רגינה קורצ'קוב, בת 31 מתל אביב, בחשד שהטביעה בגיגית את בנה, בן ארבע גם הוא.