החופש הגדול

ישנה דרך לחיות שהיא ישירה, טבעית ומאוד פשוטה. מרוב שהיא פשוטה, רובנו לא מכירים אותה. לימוד ה-Great Freedom מזמין אותך למסע לגילוי מאגר עצום של אושר, שלווה ומיומנויות המצויים כבר בך. את המסע הזה רק אתה יכול לעשות. אף אחד לא יכול לעשות אותו במקומך. עם זאת, ב- Great Freedom תמצא תמיד מורה לאורך הדרך, הנחיות והוראות מדויקות וקהילה עולמית התומכת בהסתגלות לשינוי אחד ופשוט - שינוי שהופך את החיים לקלים ופשוטים.

הבה נתבונן לרגע בשפה בה נשתמש במסע שלנו ונדון במלים "תודעה" (מיינד), "מודעות", "מנוחה" ו"נקודות מבט". נתבונן בשימוש הנעשה במלים אלו וכיצד הן קשורות לאותו שינוי אחד ופשוט שנעשה במסע זה.

תחילה, ניתן לומר באופן בסיסי, כי יש שתי גישות לשימוש התודעה האנושית. בגישה הראשונה, מיקוד תשומת הלב שלנו מכוון לתוכן חיינו. ביטוי אחר ל"תוכן חיינו" הוא "נקודת מבט". נקודת מבט היא כל דבר שמופיע בתודעה שלנו - זה יכול להיות רגש, מחשבה, תחושה או אינטואיציה, וזה יכול להיות מקושר לאירוע חיצוני או פנימי בחיינו. נקודות מבט הן כל דבר שניתן לראות, להרגיש, לחוש או לחוות בכל דרך שהיא. המודעות יכולה להיות מעורבת בנקודות מבט, או שהיא נשארת נינוחה במצבה הטבעי. כאשר המודעות הפשוטה מעורבת בנקודות מבט, אנחנו שוכחים כיצד להירגע ולנוח בטבעיות במודעות.

בגישה השנייה לשימוש בתודעה שלנו, מיקוד תשומת הלב מכוון לשינוי אחד פשוט - להרגיע את התודעה בצורה פשוטה, במקום למקד אותה על נקודות מבט. המצב הזה נקרא "מנוחה טבעית" או "מנוחה כמודעות". מתוך גישה זו כל נקודות המבט נחוות כמופעים של המודעות, שהיא בסיס התודעה שלנו.

אם אתה תוהה מהי מודעות, אפשר לחוות זאת בקלות - פשוט הפסק לחשוב לרגע אחד. היעדר המחשבה הזה, המרחב הזה, הוא המודעות! ממש כמו שמים בהירים. אנחנו עדיין ערניים ומודעים, גם ללא חשיבה פעילה. מכל מקום, בין אם יש מחשבות שחולפות כל הזמן בראש ובין אם אין חשיבה כלל – עדיין נדרשת מודעות לשני המצבים האלו. שום דבר לא יכול להיות קיים ללא המודעות שלנו אליו. אין אף אדם בכל העולם שיכול לומר "אני לא מודע!".

אותה מודעות שנוכחת כאשר אנחנו מפסיקים לחשוב לרגע, היא אותה מודעות שנוכחת בכל מחשבה שלנו. עם הזמן, ככל שנחים במודעות למשך רגעים קצרים החוזרים על עצמם פעמים רבות, נצבור ביטחון הולך וגובר במודעות, עד שהיא תהפוך לקבועה ואוטומטית בכל המצבים, גם בפעמים בהן מחשבות רבות מתרוצצות בראש.

כאשר המיקוד של התודעה שלנו מכוון לתוכן שלה, נגלה כי המחשבות, הרגשות, הדיבור והפעולות שלנו מכוונים כולם לצרכינו הפרטיים ונתאמץ להיות אנשים טובים, מוצלחים, ידידותיים וטובי לב, שיהיה לנו נוח ושנהיה מאושרים. גם כאשר אנחנו עושים משהו עבור אדם אחר, זה נדמה לפעמים כמאמץ וקשה לנו לשמור על גישה של נתינה מבלי שנרגיש מרמור או שנצפה למשהו בתמורה. אף אחד לא אוהב את התחושה הזו...

כאשר אנחנו מרפים ומרגיעים את התודעה שלנו לרגע קצר - במקום ללכת בעקבות נקודת המבט או לנסות לחסום אותה - נחווה את האנרגיה המרגיעה ואת הבהירות של המודעות. מהרגע הראשון שבו נבחר לשמור על מודעות במקום ללכת בעקבות הנתיב של נקודות המבט, נחווה הקלה ושחרור מהמחשבות הרגילות שלנו.

על ידי חזרה על רגעים קצרים של מודעות, פעמים רבות הולכת וגוברת תשומת הלב לנוכחות המודעות. נחווה יותר ויותר קלילות ונינוחות, חמלה וחום אנושי, ראייה מאוזנת של הדברים, יצירתיות, חשיבה חדשנית ויכולת יוצאת דופן לקבל החלטות ולפתור בעיות בחיינו. המחשבות, הרגשות, הדיבור והפעולות שלנו מתחילים באופן ספונטני להתמקד ברווחת הסביבה ובהבאת תועלת מיטיבה ולא רק לעצמנו.

היכולת המולדת להיות נינוחים, נבונים, מאוזנים ומלאי חמלה מתגלה בטבעיות, כאשר אנחנו מרפים את מיקוד התודעה שלנו מנקודות המבט. כאשר התודעה נרגעת ונחה במודעות, נקודות המבט מתגלות כהופעה דינמית של אנרגיית המודעות. ניתן לדמות נקודות מבט ומודעות למשב רוח החולף באוויר. משב הרוח והאוויר אינם נפרדים - שניהם אוויר. כאשר הרוח נושבת, זוהי האנרגיה הדינמית של האוויר. כך גם כאשר נקודות מבט מופיעות, הן האנרגיה הדינמית של המודעות.

כמו שהצבע הכחול אינו נפרד מהשמים, כך גם נקודות המבט אינן נפרדות מהמודעות. נגלה כי לשום נקודת מבט אין מקור הנפרד מהמודעות וכי לשום נקודת מבט אין כוח משל עצמה.

המודעות מכילה את כל נקודות המבט. כמו שכל צבעי הקשת אינם נפרדים מהקשת עצמה, כך נקודות מבט אינן נפרדות מהמודעות. כאשר נקודות מבט עולות – פשוט הרפו ונוחו כמודעות. זהו ה"תרגול" המהותי במהלך היומיום שלנו. אם לא נלך בעקבות נקודות המבט שלנו ולא נפתח סיפור לגביהן, נקודות המבט משתחררות בטבעיות במודעות.

הבחירה החשובה ביותר בחיינו כל רגע ורגע מחדש היא אחת: כיצד להשתמש במודעות שלנו? אם נשתמש בה כדי לתאר כל דבר, נלך לאיבוד בתוך התיאורים והסיפורים שלנו וחיינו יהיו כרכבת הרים דוהרת של מחשבות, רגשות וחוויות אחרות. אך אם במקום זאת, פשוט נאפשר למודעות שלנו להיות נוכחת לרגעים קצרים, נחווה יותר ויותר רוגע ואיזון בחיינו.

למסע הזה, של טיפוח המודעות שלנו, אנחנו קוראים "מנוחה בטבעיות" או "מנוחה כמודעות". לנוח כמודעות פירושו לטפח רגעים קצרים של מודעות במשך פעמים רבות, עד שזה הופך לתמידי ואוטומטי. אז למה לנוח כמודעות? מפני שאז נחווה חופש מחששות ודאגות, ונוכל להביא תועלת טובה יותר לעצמנו, למשפחתנו, לסביבה ולעולם. כאשר אנחנו נחים בטבעיות כמודעות, יש לנו חיבור ליכולות, לכוחות ולמתנות שקיימים כבר בתוכנו מלידה ונוכל להשתמש בהם למען רווחת הכלל.

על ידי התמדה בשינוי היחיד והפשוט הזה, של אופן השימוש בתודעה שלנו, נוכל לראות את התוצאות כבר מההתחלה. בפעם הראשונה שאנחנו בוחרים לנוח כמודעות במקום ללכת לאיבוד במחשבות וניתוחים של המצב הנפשי, הרגשי או הפיזי שלנו, נרגיש את עוצמת ההקלה הנובעת מנוכחות המודעות שלנו. ההתחלה נדמית כדורשת קצת מאמץ או לעתים כלא בהירה מספיק, ולכן יש מערכת תמיכה הדדית עולמית המיועדת לאנשים הנחים כמודעות.
אז עכשיו, לאחר שהבנו את מושגי היסוד ויש לנו שפה משותפת, אפשר לצאת יחד למסע - נראה שאנחנו מוכנים!

תרגמה את המאמר: ענת לומברוזו.
סדנת "שתיים עשרה החקירות" תתקיים בתל אביב בין התאריכים 13-25 באוקטובר.