רוצים שינוי? מגדלים בתכנון בתל אביב

מגדל נווה צדק על הים – זהו שמו של המגדל החדש, שבנייתו כבר החלה. הוא ממוקם בין הרחובות יצחק אלחנן, מוהליבר והתבור. המגדל יכלול 30 קומות. "בין 30-40 קומות" אומרים במשרד המכירות של המגדל, "אם העירייה תהפוך את רחוב יצחק אלחנן לשדרות, כמו רוטשילד, נוסיף עוד 10 קומות".

שמו של המגדל מזכיר מאוד את שמו של מטיל הצל הכבד ביותר בת"א בשנים האחרונות – מגדל נווה צדק שברחוב אילת, שרבות כבר דובר ונכתב עליו. שניהם שכנים משני צידי השכונה – האחד בגובה 42 קומות, והשני עם 30 קומות ומבקש להוסיף לעצמו עוד כמה קומות, שחס וחלילה לא ירגיש נמוך מדי ליד חברו. צילו של מגדל נווה צדק, שבנייתו הסתיימה בשנת 2007, מוטל לא רק על תושבי השכונה, אלא בעיקר על הרעיון של בניית מגדלים בכלל. ציפוף העיר ובניית מגדלים חכמים, במקומות מתאימים הוא רעיון שאמור להטיב עם הסביבה ובשנים האחרונות מסתמן כאקולוגי מעצם העובדה שלא נעשה שימוש בקרקע חדשה. אולם מרגע שנבנה מגדל כזה, שעושה שם רע לכל שאר המגדלים שקמו ועוד יקומו – נרשמות עוד ועוד התנגדויות לבניית מגדלים בעיר. מגדל נווה צדק ברחוב אילת נכשל בכל הפרמטרים שאמורים לאשר את זכות קיומו בעיר: הגודל שלו, חוסר ההתחשבות בתשתית התחבורתית באזור, הצורה הבוטה בה הוא מפנה את גבו לרחוב אילת, חוסר הקשר לנקודת ההשקה שלו למפלס הרחוב – הנקודה החשובה ביותר ביחס שלו למרקם העירוני הקיים ומה שיכול לייצר את היופי במגדלים בעיר. וכל זה עוד לפני שנגענו בכלל בהשלכות החברתיות של האכלוס שלו.

אז כמה ספרנו עד עכשיו? שניים? אז יש עוד אחד... שעתיד לקום ברוטשילד 1. המגדל ברוטשילד 1 נחשב לאחד ממגדלי המגורים היוקרתיים ביותר בישראל. וזה תמיד ככה. בכל פעם שעולה תכנית של מגדל חדש לאוויר, הוא נחשב לאחד ממגדלי המגורים היוקרתיים ביותר בישראל. זה כאילו שיש איזושהי תחרות מתמדת שאנחנו נחשפים אודותיה דרך דפי העיתונים הכלכליים. המגדל עתיד לעמוד על 32 קומות יקרות. אסור לנו להתבלבל, כשהוא יעמוד יציב ואיתן, בתחילתן של השדרות המוצלחות ביותר בת"א, וינתק בגסות את הקשר וההמשכיות שהיה יכול להיות בין השדרה לנווה צדק – יקומו המתנגדים ממיטותיהם ויגידו: איזו טעות איומה נעשתה פה...

ויש עוד, שעקבותיהם עוד לא נראים בשטח: תכנית לבנייה במתחם ניבה שתכלול 26 קומות, תכנית במתחם ליבר שתכלול 32 קומות, תכנית במתחם האטד שתכלול 30 קומות, תכנית במתחם דיגל שתכלול 30 קומות ותכנית במתחם לפיד שתגיע ל- 40 קומות. המצדדים בתכניות הללו אומרים שקשה לבנות בת"א לגובה בגלל הכרזת אונסק"ו על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמי, ושחייבים לבנות לגובה איפה שאפשר.

מדיניות עירונית שמטיבה עם היזמים על חשבון כל השאר, לא יכולה להתקיים בלא שיינקטו צעדים מקבילים ברגולציה העירונית, לטובת התושבים. הנהגה עירונית צריכה ליזום ולא רק להגיב. וככזאת, עליה לקדם תקנות וחוקים שיגרמו לשינוי בנורמות הבנייה המקובלות. בכוחה לקדם תקנות וחוקים שיאלצו את היזמים והמתכננים לחשוב מחוץ לקופסא; זה יכול להתבטא בתחומים כמו חיסכון באנרגיה ודאגה לדיור בר השגה לאוכלוסיות צעירות. לא צריך לחכות שהמגמה העולמית תנחת בנתב"ג ותידפק על דלתותינו ורק אז (אם בכלל) נסכים לקבל אותה. עם זאת, לא הכל שחור משחור, יוזמות עירוניות בת"א כדוגמת נמל ת"א הן דוגמא מעולה למה שיכולה העירייה לקדם ולשנות בחייהם של כל כך הרבה תושבים, באמצעים פשוטים ותכנון שאינו נופל אל תוך המוכר והידוע מראש. בהקשר המגדלים עלינו ללמוד ממדינות בהן קיימת ועדה מיוחדת שמורכבת בין היתר מנציגי עמותת האדריכלים ומהנדס העירייה, ותפקידה הוא לבחון את הקמתם של מבנים גבוהים בעיר. ועדות כאלה נוצרו בגלל ההשלכות מרחיקות הלכת של בניית מגדלים במרחב העירוני.

עד שיצליחו להקיף את כל השכונה בחומה של מגדלים, כדאי להספיק ליהנות מהשמש שעוד יש לנו ונקווה שיקום לו היזם שיראה מספיק רחוק לתוך לעיניהם של חבריו התושבים, ולא רק רחוק לאופק הים ממרום דירתו במגדל, ייזום פרויקט שמאתגר בראש ובראשונה את התפיסה המוכרת והרדומה של הבנייה המקובלת. רק כך נוכל לחיות במקום טוב יותר ולייצא לעולם ארכיטקטורה טובה יותר.