מנוי וגמור שאחת המטרות המיידיות של בחירתה של אשה אלמונית כמעומדת לסגניתו של ג'ון מקיין בבית הלבן היתה לגרום לתקשורת להתעסק ברפובליקנים, ולשכוח מעט מפסטיבל הוועידה הדמוקרטית וברק אובמה, שאת נאומו ביום רביעי ראו יותר מ-38 מיליון בני אדם ברחבי המדינה. ואכן, כך היה. סוף שבוע עבר, ואובמה - אאוט, מקיין ופיילין - אין.
אך לא בטוח שזהו הסיקור לו ציפה מקיין, שראה את רוב אמצעי התקשורת מטילים ספק בנוגע לשיקול דעתו ולקבלת החלטותיו של המועמד הרפובליקני.
ה"בוסטון גלוב" בחר להתמקד בפן הצפוי של הבחירה, וזו היותה בלתי צפויה, ומתאימה לאחד מכינויו של מקיין - maverick, אדם שאיננו פועל בהתאם לקונבנציות מקובלות, בייחוד לא אלו של המפלגה הרפובליקנית. תכונה זו מקבלת הבלטה בקמפיין הרפובליקני, במטרה להבדיל את מקיין מהממשל הכושל והבלתי פופולרי של ג'ורג' בוש.
תאחד את השורות
"באיבחה אחת, מקיין פנה נגד הזרם, איחד את הרפובליקנים, והעניק למיליוני המעריצות של הילרי קלינטון סיבה נוספת לשקול לחצות את הקווים בנובמבר", כתב העיתון. "זה יהיה מקיין, ולא אובמה, שירוץ יחד עם אשה קשוחה ומוצלחת".
בהמשך משבח ה"גלוב" את יכולתה של פיילין להכניס קצת עניין במפלגה שנחשבת למשעממת וצפויה, ששייכת לגברים לבנים ועשירים בגיל העמידה. פיילין, בת לזוג מורים ונשואה לפועל בשדות הנפט של אלסקה, היתה ראש עיריית וואסילה הזעירה, בה אוכלוסיה של 8,471. אולם קריקטורה שהופיעה לצד הכתבה הראתה את מקיין מתאר את פיילין כ"מתנגדת להפלות, ציידת שתומכת בלובי הנשק" בעודו מנסה לפתות את ציבור המצביעות, ואז פונה לשאול, "זה לא כל מה שאשה רוצה?".
פיילין ניצלה משבר אמון בין תושבי אלסקה לבין המושל והסנאטור המושחתים (שעומדים כעת לדין) כדי לעלות לגדולה מקומית ב-2006, עם היבחרה למושלת המדינה המרוחקת. פחות משנתיים מאוחר יותר, היא עשויה למצוא עצמה בבית הלבן.
ב"לוס אנג'לס טיימס" נכתב על הרפובליקנים של קליפורניה, שקולם בין כה וכה לא ייחשב, לאור הרוב הגדול בו צפוי אובמה לנצח את הבחירות במדינה. אלו מתגאים בכך שעמדה מול הממסד המושחת באלסקה, שנשען על התמיכה הכספית של חברות הנפט והגז.
מאז נבחרה לתפקיד, המושלת הגדילה את ההכנסה מתאגידים אלו, אך גם הורתה על הקמת צינור של גז טבעי, שארגונים ירוקים ראו בו כלא ידידותי לסביבה. ה"טיימס" ממשיך ומשבח את השילוב בין רפובליקני מתון ורפובליקנית שמרנית, שיאחד את כל המצביעים המסורתיים של המפלגה.
אוהבים, לא אוהבים
הכותבת מרי מיטשל ב"שיקגו סאן טיימס" תקפה את מקיין על כך שבחר באשה מוכשרת וראויה לא משום יכולותיה, אלא אך ורק משום מינה, שמתאים לו מסיבות פוליטיות בלבד. ב"ניוזדיי" נכתב כי ההחלטה של מקיין רוקנה את סיסמתו, "המדינה במקום הראשון", מכל תוכן, לאור העובדה שהסיבות לבחירתה של פיילין הינן פוליטיות גרידא ומונעות מסיבות תדמיתיות ולא משום רצונו להקים ממשל טוב ויעיל יותר.
ה"אריזונה ריפבליק", ממדינת האם של מקיין, בשמה הוא מכהן כסנאטור במשך כמעט 30 שנה, תיאר במילים קשות את הבחירה בפיילין. מקיין עצמו כונה בטור בנושא כ"אדם נואש", ש"נוטה להימורים" ו"חסר ביטחון", מתוך הבנה כי מצבו בשטח גרוע פי כמה ממצבו בסקרים הלאומיים, שלא בודקים את המצב לפי מדינה, שם הוא בפיגור ברוב המדינות המשמעותיות.
בנוסף, הבחירה באשה בת 44 לה נסיון של פחות משנתיים בשירות ציבורי, בעיני העיתון, "מגחכת על הטענה של הקמפיין של מקיין שאובמה אינו מספיק מנוסה בכדי להיות נשיא", משום שלאור גילו המתקדם של מקיין, 72, פיילין עשויה להפוך לראש המעצמה היחידה בעולם מבלי שהוכנה לכך. "תהליך קבלת ההחלטות של מקיין תואר כ"מפוזר ומאולתר", משום העובדה שפגש בפיילין פעם אחת בלבד, ושוחח עמה על האפשרות שתהיה המועמדת שלו לסגנית הנשיא בפעם הראשונה ביום ראשון שעבר.
אבל כל הפוליטיקה החשובה הזו לא הטרידה את מנוחתם של תושבי וואסילה, שחגגו בהתלהבות את נסיקתה של בת הכפר לגדולה. רבים ציינו את האופי החזק שלה, את יכולותה להזרים כסף למכולות ולעסקים המקומיים. אבל את הלך הרוח תיאר שדר רדיו מקומי, שזעק לתוך המיקרופון, "יאללה שרה, אנחנו אוהבים אותך!". הוא יקווה ששאר חלקי אמריקה יאהבו אותה גם הם.