השד העדתי עדיין מכה בחינוך

המוצא העדתי ממשיך להיות אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על הפערים ברמת ההשכלה בקרב האוכלוסייה הצעירה בישראל.
53 אחוז מילידי הארץ האשכנזים הם בעלי השכלה על תיכונית, לעומת 23 אחוז בלבד מקרב ילידי הארץ ממוצא מזרחי. כך עולה מנתוני ועדת החינוך בדיון בנושא צמצום הפערים בחינוך.

הפערים מתחילים בכיתות ד'-ו', ועומדים על שישה אחוזים לטובת הצברים האשכנזים. בחטיבת הביניים עולים הפערים ל-12 אחוזים, ובסוף התיכון הפער מגיע ל-20 אחוזים.

מנכ"ל משרד החינוך, שלומית עמיחי, אמרה בתגובה לנתונים כי הפער אינו מצטמצם מכיוון שהאוכלוסיות החזקות כלכלית, בדרך כלל ממוצא אשכנזי, מחזקות את ילדיהן באמצעות חוגים ושיעורים פרטיים, מה שלא מתאפשר לאוכלוסיות ממוצא מזרחי. המנכ"ל הודתה כי חלק מתוכניות משרד החינוך לצמצום הפער ככול הנראה נכשלו.

הפער גדל במיוחד כאשר מדובר בלימודי מדעים מדוייקים - בין הניגשים לבגרויות עומד הפער על 42 אחוז, ובקרב הלומדים לתואר ראשון הוא עולה לשישים אחוזים.

הבדל ניכר ישנו גם בין יהודים לערבים - בלימודים הגבוהים עומד הפער על 80 אחוזים.

דר' שלמה סבירסקי, ממכון "אדווה" למחקרים חברתיים אמר בתגובה כי הנתונים שבידיו מצביעים על קשר ברור בין רמת ההכנסה להשכלה. "הורים בעלי אמצעים, בדרך כלל אשכנזים, משלימים לילדיהם מכיסם את מה שמשרד החינוך אינו נותן להם באמצעות 'חינוך אפור'", אמר סבירסקי. הוא הוסיף כי לא רק שהפערים אינם מצטמצמים, אלא ממשיכים לגדול.

לפי הנתונים, משפחה בעשירון העליון בשנת 1997 הוציאה פי שלושה וחצי על 'חינוך אפור' בהשוואה למשפחה מן העשירון החמישי, ופי תשעה ממשפחה בעשירון העליון.

משרד החינוך הציג תוכנית חדשה לצמצום הפערים, וטען כי יעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות שלו.