בנק ישראל: יש בנקים שהרוויחו מרפורמת העמלות

ועדת הכלכלה תדון היום ברפורמה, לאחר שגם בנק ישראל מודה שחלק מהבנקים ניצלו אותה לרעה ופגעו בלקוחות במקום להיטיב עמם

טל לוי

בבנק ישראל יודעים היטב: יש בנקים שניצלו את רפורמת העמלות לרעה. כך לדוגמה, עד לפני כמה שבועות זכה כל סטודנט להנחה על העמלות, אך ביום שבו נכנסה הרפורמה לתוקף נעלמה ההנחה הזאת. בבנקים המסחריים היה קל להאשים את בנק ישראל, ש"אוסר עלינו לתת לך הנחה". ואולם, בבנק ישראל אומרים כי זו דרך "לא ישרה" של הבנקים לגבות כסף ולכן צפוי הבנק המרכזי להתערב בכך.

למעשה, הרפורמה עדיין לא הסתיימה. בבנק ישראל חוזרים ומדגישים כי ככל שיעבור הזמן, יזרמו עוד נתוני אמת מהבנקים, שיאפשרו לבנק ישראל לאתר נקודות חולשה ברפורמה, ולטפל בהן באופן ממוקד.

סימנים ראשונים לשינויים שכאלה כבר ניתן לראות: מי שמפקיד צ'ק באמצעות תיבת השירות שילם בתחילה עמלה כאילו הפעולה בוצעה מול פקיד (הרפורמה מגדירה פעולה מול פקיד כפעולה יקרה יותר לעומת פעולה בשירות עצמי), אך בבנק ישראל הנחו לגבות עמלה מופחתת על פעולה שכזו. שינוי שני נוגע לקשישים, שיוכלו לבצע בכל חודש ארבע פעולות מול פקיד בתעריף מופחת.

ועדת הכלכלה צפויה להתכנס היום ולדון ברפורמה שערך בנק ישראל בעמלות הבנקים. אמנם הבנקים יגבו כעת רק 72 עמלות במקום 198 ואמנם לכל העמלות יהיו שמות אחידים (שמקלים על ההשוואה), אבל מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עולה כי השירותים הבנקאיים התייקרו בחודש יולי ב-16.2%.

בבנק ישראל מציגים לשאלה זו כמה תשובות. ראשית, הטיעון הטכני: הלמ"ס כלל אינה מתיימרת לבדוק את השפעת הרפורמה אלא מודדת את ההוצאה עבור סל מוצרים מסוים שנקבע בתחילת 2007 בהתבסס על נתוני 2006. כך למשל, סל המוצרים הזה אינו כולל את ההוצאה עבור מסגרות אשראי שהוזלה משמעותית בעקבות הרפורמה החדשה ולכן אינה באה לידי ביטוי במדד.

טיעון מעניין יותר הוא שהמחירים עצמם השתנו, אבל מכיוון שהלשכה מודדת סל פעולות מסוים, היא לא מביאה בחשבון את השינוי בטעמי הציבור "והרפורמה בהחלט יצרה שינויים בסל המוצרים שדורש הציבור", כפי שאומרים בבנק.

בבנק ישראל מחכים לציבור

אחת ההשפעות החיוביות של הרפורמה היתה העלאת נושא העמלות לתודעת הציבור, ובבנק ישראל רוצים לראות את התודעה הזו באה לידי ביטוי גם במעשים. שוב ושוב מסבירים שם כי ללא סיוע הציבור וללא הפיכת הציבור לצרכן נבון - הרפורמה תצליח פחות.

שימוש נבון יותר הוא, למשל, בכספומט: במקום למשוך בכל יומיים סכום כסף קטן, ניתן למשוך בבת אחת סכום גדול יותר ובכך לחסוך לא מעט עמלות. מנתונים ראשוניים שהגיעו לבנק עולה כי לא מעט לקוחות החלו לעשות זאת, וכי מי שנהג להחזיק בעבר 4-5 כרטיסי אשראי שונים עבר להחזיק רק 1-2 כרטיסים מכיוון שגילה כי כל כרטיס עולה לו כסף. מי שמשלם חשבונות באמצעות הוראת קבע, יכול לשלם את החשבונות באמצעות כרטיס אשראי והמשמעות היא עמלה בודדת שמתבצעת מול הבנק ("חיוב בכרטיס אשראי") במקום סדרה שלמה של עמלות.

פעולות כאלה לא רק יעודדו צרכנות נבונה אלא גם ייעלו את המערכת ויחסכו כסף למשקי הבית. אלה בדיוק השינויים שמדידת הלמ"ס אינה מביאה בחשבון שכן הלשכה משנה את סל העמלות הנמדד מדי 3 שנים בלבד.

אחד הקלפים החזקים שמציגים בבנק ישראל הוא דו"חות הבנקים שהודיעו כי הרפורמה בעמלות תגרע מהם הכנסה של כמה מאות מיליוני שקלים בכל שנה. בבנק ישראל סבורים כי המספרים שעליהם הצהירו בבנקים יגדלו עוד יותר כאשר הציבור יאמץ דפוסי צרכנות טובים יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully