וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לבני מסמלת תקווה או מסמנת חולשה?

ניר יהב, כתבנו לענייני ערבים

30.8.2008 / 14:35

למרות היותה אשה, ואולי דוקא בשל עובדה זו, בבירות מדינות ערב מנסים לפתח תקווה באופציית ציפי ליבני כמנהיגת ישראל הבאה

34 שנים עברו מאז עמדה אישה בראשות ממשלת ישראל. נדמה כי ציפי לבני מנסה לטשטש בדיון הציבורי את מינה, בסביבה בה עוצמה גברית צבאית היא מקור המשיכה האלקטורלי העיקרי. איך רואים את האופציה כי בראש ישראל תעמוד אישה מהצד השני של הטנקים?

לבני כבר זכתה לביקורת בנימה שובינסטית-אדנותית של מיטב הפרשנים וקולגות/יריבים מהההנהגה בישראל. במדינות ערב, בהן פוליטיקאית, לא כל שכן מנהיגה, היא מצרך נדיר, בינתיים לא נרשמו גילויי דעת שכאלו לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות אצלנו. מובן כי החברה הערבית בהכללה איננה מהתרבויות הבולטות בקידום שוויון בין גברים לנשים; בשנים האחרונות אמנם חלים שינויים, במסגרתן יותר נשים תופסות תפקידי מפתח בכמה מדינות, אולם בשדרת הקברניטים הראשית לא ניצבת כיום אשה.

אלא ש"לא כדאי להמשיך ולהאמין לסטריאוטיפים הפלקטיים אודות החברה הערבית", אומרת הפעילה הפמיניסטית ומייסדת עמותת "נשים נגד אלימות", עאידה תומא-סלימאן. "בעולם כולו יש עדיין קושי מסוים לראות אישה בדרג הפוליטי הראשון, והעולם הערבי הוא חלק מזה. איני טוענת שהעולם הערבי הוא מאד ליברלי, אבל לא רואים בו באשה שעומדת בראש מדינה מקור לחולשה."

סטריאופטים מול רקורד

"העיסוק הסטריאוטיפי בנושא נועד להשריש בציבור הישראלי את המיתוס לפיו הערבים אינם באמת רוצים בשלום, ומנסים למצוא נקודות תורפה בישראל על מנת להילחם בה", ממשיכה תומא-סלימאן."השאלה הרלבנטית היחידה היא איזה סוג של פוליטיקה לבני תביא איתה. אם היא תמשיך בתפיסה המיליטריסטית והביטחוניסטית של המשך הכיבוש זה לא ישנה דבר".

"אני עצמי אינני מאמינה בגישת 'נשים בכל מחיר'. אני רוצה נשים שדוגלות בגישה שתביא לשלום, חיזוק זכויות אדם וכיבוד זכויות העמים, ולצערי אני לא רואה את זה בלבני למרות היותה אשה. לבני כבר יותר משנה מעורבת במשא ומתן עם הפלסטינים והוא לא זז. עדיין יושבת בממשלה שמטילה סגר על עזה ומנחיתה מכות כלכליות על הציבור בישראל. אני מאד מקווה שיש הבדלים בינה לבין מופז, אך איני רואה אותם עדיין מלבד העניין הג'נדרי".

פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, מספר כי "בחודשיים האחרונים מתנהל בתקשורת הערבית דיון זהיר לגבי בחירת המנהיג הבא בקדימה. עולה ממנו גישה מאד סקפטית לגבי העמדות, בלי שום קשר למין של המועמד או המועמדת. ברור שמבחינת יחסי העבודה אני מעריך שהם יבקשו בשלב הראשון לברר את העמדות המדיניות של לבני כלפי העניינים המרכזיים על הפרק, בראשם הנושא הפלסטיני, ובהתאם לכך יגבשו את יחסם"

עם זאת, מזהה פרופ' מיטל נימה חדשה כלפי המתמודדת לבני. "אני מתרשם שהציפיות בדעת הקהל מלבני הן הרבה יותר גבוהות מאשר ממופז. היא משדרת איזושהי נימה יותר פייסנית, ראש יותר פתוח. אני חושב שזה נתפס כשילוב בין עמדות יותר פייסניות לבין כך שהיא מקפידה להדגיש שהיא אינה גנרלית. מה שבעיקר בולט הוא שזוכרים לה את העובדה שלא הייתה מהשרים בממשלה ששעטו קדימה במלחמת לבנון השניה".

רוצים שינוי. מכל מין שהוא

לפני שמונה חודשים נשאה שרת החוץ ציפי לבני דברים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, במהלכם מתחה ביקורת חריפה על אוזלת ידה של מצרים בפעילותה נגד ההברחות בציר פילדלפי. בתגובה פרסם משרד החוץ המצרי הודעה קיצונית, בה המליץ ללבני בפשטות לשתוק. "עדיף שהשרה תעסוק במשא ומתן עם הפלסטינים במקום לדבר על נושאים שהיא אינה מבינה בהם", נכתב בהודעה.

"התקרית הזו מתחברת לתפיסה של מדינות ערב את לבני", מסביר פרופ' מיטל. "דבריו של שר החוץ המצרי אחמד אבו אל-רייט – גם הוא לא גנרל גדול, אגב – מעידים על כך שהם אינם רוצים את הגנרל הבא ואפילו לא את גולדה, שייצגה את הגישה הממסדית וצייתה לגנרלים; לבני מסמלת איזושהי ציפייה דרוכה להנהגה ישראלית אחרת".

"זה אמנם היה ביטוי שלילי, אבל לא יהיה מופרז להעריך שקברניטים רבים במדינות ערב ישדרו מסרים מאד מסבירי פנים אם לבני תיבחר", ממשיך פרופ' מיטל. "הם יראו בכך שינוי ובחירה מרעננת ויגידו שצריך לתת לה קרדיט ולנסות לפעול איתה ביחד. אני חושב שהם ישמחו לקפוץ על העגלה של לבני אם יריחו שיש פה הזדמנות".

"לבני", כך מיטל, "זוכה גם לאהדה מסוימת מהכותבים שמפרגנים ברמז למערכת הפוליטית הדמוקרטית הישראלית, בה גם אישה יכולה להגיע לתפקיד ראש הממשלה, ודרך כך מבקרים את המשטרים שלהם".

לא צפוי שום יחס של זלזול כלפיה משום היותה אישה?

מיטל: "אני מסתכל לדוגמא על מנהיגות מדינות כאנגלה מרקל או על שרות בכירות כמו קונדוליזה רייס ואני רואה שהעיסוק בג'נדר ממש לא קיים. יש יחס של כבוד. חשוב לזכור שבמדינות עם ציבור מוסלמי, כמו פקיסטן והודו, כבר עמדו נשים בראש המדינה. הציבור הערבי ראה כבר מנהיגות במרחב הלא-מערבי, ומבחינה זו אין חשש לזלזול. בביקור שלה בדוחא שבקטאר לבני התקבלה יפה מאד על ידי המנהיגים המקומיים וזה זכה לסיקור נרחב בתקשורת הערבית. אמנם היו כאלה שיצאו נגד הביקור, אבל לא משום שהיא אישה אלא כלפי מנהיגי מדינות ערב שמדברים עם מנהיגה ישראלית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully