לראשונה בחיי אני מראה סימנים של עליזות לקראת סופו של הקיץ. עדיין לא מדובר בשמחה ממשית, ובטח שלא בגילוייה בפומבי, אבל בהחלט ניתן לכנות זאת כסוג של ציפייה. מובן שזו לא נובעת משעות היום המתמעטות, מהתשוקה היותר דחופה אפילו לפחמימות, ובטח שלא משכבות הבגדים המעיקות. אותו חיוך זדוני לקראת בואו של החורף עולה בי רק מסיבה אחת, שהיא לא ממש פוליטיקלי קורקט, ושמה בישראל - צרפתים. כדי שלא תחשבו שאני גזענית, אני מוכנה להוסיף לדיון גם את גדודי הנערים האמריקאים נוטפי ההורמונים, הספרדים הצווחנים ואפילו לא מעט בריטים שמצליחים לשכוח את נימוסיהם המפורסמים. בני זן לא ברור זה של תיירים גודשים את רחובי הצפוף גם ככה, תוך שהם מדגימים את מיטב אופנת 93'. וכמובן, לא רק הרחוב שלי זכה לחזות במיצג האנתרפולוגי הזה, אלא כל עירנו, על שלל חופיה ובתי הקפה שלה.
בקיץ 2008 לא יכולנו למצוא בתי קפה שכונתיים, רק כאלה המתוירים יותר או פחות. הבליקר בייקרי, כפי שנצפתה בערב שני, נראתה כמו מאפייה, אך למעשה היא אתר תיירותי פופולרי לעולי רגל. לזכותה ייאמר שהיא מעולם לא התיימרה להיות בית קפה שכונתי, אלא סניף תל אביבי ראשון לרשת מתפתחת מפתח תקוה (למה באמת שהתיירים לא ילכו לבקר באם כל המושבות?).
מאוד מפתה לקנות את המזכרות שיש לבליקר להציע: קרואסונים שמנמנים ובוהקים, לחמים ריחניים, בורקסים בשלל מילויים ועוגות מוס צבעוניות במבחר גדלים. ורק למקרה שתהיתם, הכל kosher ומתומחר בשקלים!
כמעט שנכנענו, אני וזה שיודע, למאפים, אבל אז נחשפנו למבחר ארוחות הבוקר שבתפריט. מתוך אלו בחרנו שתיים: בוקר בליקר, הכוללת מבחר מאפים מלוחים עם ציזיקי, לבנה, סלט קצוץ, ביצה קשה ושתייה קרה וחמה (48 שקל), ובוקר בליקר תל אביב (מתברר שככה התל אביבים מתחילים את יומם), המגיעה עם קרואסון ממולא בסלמון וביצים עלומות, טונה, סלט חסה ברוטב קיסר, שתייה חמה וקרה (48 שקל). שתי המנות הפתיעו לטובה והיו נדיבות וטריות. מלבד הציזיקי הדליל והחסה המיותרת בקרואסון, אין לי שום ביקורת בונה באמתחתי. לצד המנות, לא ממש ברור לי כחלק מאיזו ארוחה קיבלנו גם פרוסות עבות של לחם עם צימוקים ואגוזים, מטבלים וריבה. בהחלט דיל משתלם, לא רק למשלמים ביורו.
עם ההפוך והאספרסו (כחלק מהארוחה) הבינוניים הגיעה גם השיחה הבלתי נמנעת בימינו על אופיים של התיירים, ועמה ההכרה שאני דווקא שמחה שסוף סוף גם שאר העולם נהנה מהעיר. תל אביב, על שלל זיהומיה ותחלואיה, היא בכל זאת עיר מיוחדת הגדושה במקומות בילוי, מסעדות ובתי קפה קטנים וחמודים. יש בה אינספור דוכני מיצים המציעים רענון אולטימטיבי בעיצומו של עוד יום לח, שאליהם התווספו השנה גם כל תחנות היוגורט הקפוא, וכמובן ים - לגמרי בחינם. אין ספק שתל אביב היא גן עדן לנו, ולתיירים. כל עוד הם לא כאן.
אז עכשיו, בניגוד לאופיי הטבעי, אני מעודדת את רוחי בכך שעוד כמה ימים אור היום יתקצר להכעיס, הקרירות תרתק אותי לביתי, והכלב המושתן יכניס לי בוץ לתוך הבית. אבל הרחובות יהיו לגמרי ריקים.
בקטנה:
סקס אפיל: היי, פה זה לא פריז!
אנשים: עוברי אורח
עיצוב: פטיסרי מושקע
שירות: מלצרית אחת שתיזזה בחריצות
הפוך קטן: 11 שקל, של Mauro
ליד ההפוך: פחמימות
גישה לנכים: כניסה אין, שירותים אין
טיפ: לקחת כמה רוגלך הביתה
שורה תחתונה: תיירים, נמאסתם
Bleecker bakery . פרישמן 54. טל' 5271414. פתוח: א'-ה' 8:00-24:00, ו' 8:00 עד שעה לפני כניסת השבת, שבת משעה אחרי צאת השבת עד 24:00.