יו 2 - "Sunday Bloody Sunday"
מתוך "Under A Blood Red Sky"/ ביצוע מקורי מתוך "War"
1983
שפן אצטדיוני התופים בפתיחה והמארש באמצע מלווה בקריאות "No More" של בונו
אל תפספס
רובי וויליאמס - "Angles"
מתוך "Life thru a Lens"
1997
שפן אצטדיוני הפזמון שמגיח אחרי הסולו גיטרה
דבר השופטים
לא אחת נשמעה בטורניר הזה הטענה - המוצדקת לכשעצמה - כי נפלה עוולת כאשר לא נכלל בו שיר של אואזיס. אבל האמת היא שיש בו שיר של אואזיס, וקוראים לו "Angels" . העובדה שהוא לא נכתב על ידי נואל גלאגר היא פריפריאלית בהקשר הזה, שכן מדובר בשיר שבדיקת DNA קפדנית וודאי היתה מובילה למסקנה כי באופן תת ההכרתי אכן היתה כאן פעולת הסחה גלאגרית מחוכמת. יש בו ב"Angels" את כל הרכיבים שהפכו את הבלדות הגדולות של אואזיס "Don't Look Back in Anger" למשל - לשירי מדורה או לחילופין, המנוני אצטדיון בלתי מנוצחים: המלים הקליטות על סף פיגור, הסולו גיטרה המזדמזם, בתים שנשמעים כמו פזמונים ופזמונים שנשמעים כמו האינטרנציונאל. ויש בו כמובן גם את רובי, שהוא מבצע כריזמטי יותר מכל משפחת גלאגר ביחד.
אבל זו גם הבעיה של "Angels". בדומה לשירי כניסה לחופה, נדמה שהוא נכתב בצורה כמעט פונקציונאלית. כדי לענות על הצורך של בלדת כוח שתרים את הארנה לאוויר. מנגד עומד "Sunday Bloody Sunday" של יו-2, שיר שנוטף מאידיאליזם, אבל לא נגוע בצדקנות. ב-"Under A Blood Red Sky" הביצוע שלו מהפנט ודוקר. כשבונו גורר את הדגל הלבן למרכז הבמה הוא מטריף את הקהל, מכניס אותו לאקסטזה בזמן שדה אדג' הופך את הגיטרה מכלי מלודי לכלי ריתמי ומצטרף אל המארש והבאס של לארי מולן ג'וניור ואדם קלייטון; ברגע הזה יו-2 היא לא רק להקה; היא גם פלוגה מאומנת וקטלנית שמפגיזה עם האמת שלה. זהו רגע הניצחון בגלגול הראשון יו-2 משופשפים אבל לא מצוחצחים, גדולים מהחיים, אבל לא בצורה גרוטסקית, חברתיים אבל לא מוסרניים. אלוהים, זה רגע מושלם של רוקנרול.