סרבנית מצפון, אני גאה בך

סהר ורדי, סרבנית כיבוש בת 18, נשלחה למאסר. ושוב, הלב מתרחב. כבר חשבתי ששום דבר טוב לא ייצא מהנוער של ימינו, שרק טלוויזיה, קניות ומדורי רכילות מדירים שינה מעיניו. אבל כמו תמיד, כשנדמה שאין תקווה – קמה לה נערה אמיצה וחכמה אחת ומבהירה שלא הכל אבוד: יש בני נוער שפשעי מלחמה מדירים שינה מעיניהם. שהפרת זכויות אדם, התעללות בחסרי ישע, גזל, הרעבה, דיכוי והרס טורדים את מנוחתם.

יש נערים ונערות שמקדישים מחשבה עצמאית לשאלות של מוסר, ערכים ויושר אישי. שמגבשים את זהותם ומתעקשים לדבוק באמונה ובמצפון שלהם ולא להיכנע לדמגוגיה פופוליסטית, גם אם היא עטופה באצטלה של תכנים חינוכיים, מורשת וערכים.

סהר ורדי וחבריה הם העתיד של המדינה הזו. הם הסיכוי היחיד שלנו לחברה שבה לא כולם שטופי מוח סומים, שמקדשים צייתנות אילמת ומכים על חטא לאחר מעשה. הם התקווה שלנו לחברה של אנשים חושבים, מדברים ועושים. כי מאוד קל להתגייס, להעביר שנתיים או שלוש ולהמשיך הלאה, במאמץ של שנים להשכיח את הטראומה. הקושי האמיתי הוא לעמוד מול הלחץ החברתי, המכבש הדכאני והמשטיח שיותר משהוא חרד מפני צעירה אחת שלא מתגייסת הוא חרד מפני צעירה שמעזה לחשוב בעצמה.

כי הרי לא על סהר ורדי יקום או ייפול ביטחון ישראל. אבל העוז שלה להתנגד לרוח הקולקטיבית, להעז להגיד את מה שאסור להגיד בדמוקרטיה הציונית, זה מה שמקומם, ועל כך היא מושמת במאסר וזוכה לקיתונות של לעג וקלון. ורדי יודעת שהמלחמה אינה כורח המציאות; היא יודעת שגם אם חצי מכוח האדם של צה"ל יישלח הביתה, הדבר לא יפגע כהוא זה בעוצמתו וביכולת ההרתעה שלו. היא יודעת שהכל פוליטיקה והיא לא מוכנה לתת את ידה לפשעי הכיבוש, גם אם הם נחשבים לבון טון בחברה הישראלית.

סרבני המצפון הצעירים הם העתיד שלנו כי הם מבינים את משמעותה האמיתית של דמוקרטיה ומתעקשים לממש את זכויותיהם הדמוקרטיות. הם העתיד כי הם ימשיכו לנהל את חייהם לאורם של עקרונות וערכים הומניסטיים וליברליים. הם יקדישו מזמנם וממרצם לקידום שוויון, צדק ושלום ויחנכו כך את ילדיהם. הם הסיכוי היחיד שלנו לחברה שאינה מוצפת גזענות, שנאת זרים וברוטאליות, למדינה שבה יש זמן וכסף להתעסקות בשאלות של חינוך, רווחה ומרקם חברתי. חברה שיכולה להרשות לעצמה להפגין חמלה, התחשבות, נאורות וסובלנות, ולא רק כוח להשחית.

אני גאה בסהר ורדי ובחבריה, וגאה בהוריהם שהצליחו לגדל ילדים שרואים את סבלו של הזולת וכואבים אותו, בחברה שכבר מזמן נאטמה גם לסבלה שלה. אני גאה בכך שהצליחו לגבש השקפת עולם בחברה קולקטיביסטית עם נטיות פשיסטיות, ומלאת הערצה על האומץ, הנחישות והדבקות. הלוואי שיהיו עוד הרבה כמותם.